*, סייע, פ"י, — עזר, תמך בפלוני: שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך (בשם רבי סימאי, ירוש' ברכ' א ח). שלא יאמר ע"ז שלו סייעה (שם ע"ז א א). מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים א"ל גזרת הכתוב הוא ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים (ר' אלעזר, בכו' ה:). מאי דכתיב וישכב עמה בלילה הוא מלמד שהקב"ה סייע באותו מעשה (רבי יוחנן, נדה לא.). רבי יהודה בן נקוסה היו המינין מתעסקין עמו וכו' וכיון דאתא אמרין ליה תלמידוי רבי סייעוך מן השמים ונצחת (מד"ר קהל,' כל הדברים). ואעפ"כ לא סייעה אותה שעה (פסיק' רבת', יהודה וישראל). ראשונים היו שואלין שמאל מהו שתסייע לימין בכוס של ברכה (ר' ירמיה בשם ר' יוחנן, ירוש' ברכ' ז ו). אחד האוחז בקולמוס ואחד אוחז בידו וכותב האוחז בקולמוס חייב והאוחז בידו פטור נתכוון לסייעו האוחז בידו חייב והאחז בקולמוס פטור (תוספת' שבת יא [יב] טז).השיב ר' לסייע לדברי בן בתירה (שם פסח' ג ט). מעשה ברבי יהושע בר חנניא שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל רבי יוחנן בן גודגדא א"ל בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים (ערכ' יא:). בשע' שעשו ישראל את העגל ביקש הקב"ה לכלות שונאיהן של ישראל אמר לו משה רבש"ע העגל הזה טוב הוא לסייע לך וכו' (ר' יצחק, מד"ר דבר' א). בשחרית השכים חזקיהו ומצאן כפותין אמר דומה שלא באו אלו אלא לסייעני התירן והלכו וספרו נסיו וגבורותיו של הקב"ה (ר' ישמעאל ברבי יוסי בשם ר' אבא, שם שה"ש, אתי מלבנון). אם הם ינצחוני ברחו לכם ואם לאו באו וסייעוני על ישראל (מכי' בשלח, עמלק א). — ורגיל בבינ': מי שאינו מניח את העניים ללקוט וכו' או שהוא מסייע את אחד מהן הרי זה גוזל את העניים (פאה ה ו). הגדול שבדיינין פותח לזכות וחבירו מסייעו מצאו לו זכות פטרוהו ואם לא מעבירין אותה (תוספת' סנה' ט א). לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה (ב"ב ו:). אחת רבוצה ואחת מהלכת בעטה מהלכת ברבוצה פטורה רבוצה במהלכת חייבת לימא מסייע ליה היה בעל קורה ראשון (ב"ק לב.). איכא רב זביד דקאי כוותך ושניי ליה מסייע אין בו ממש (אמימר, ביצ' כב.). אבל מסייע בבצים מלמטה (אבא בריה דרבי בנימין בר חייא, נדה יג.). מכאן אמרו מי שאינו מניח את הענים ללקוט או מניח האחד [ואת אחד אינו מניח] או שמסייע לאחד מהם הרי זה גוזל העניים (ספרי דבר' רפד). הלכה אני אומר ומקרא מסייעיני (ר' אבהו, ירוש' יבמ' ח ג). בעי מיניה מרב חסדא הולכה בזר מהו א"ל כשירה ומקרא מסייעני וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים (יומ' מט.). אמר לו משה זה העגל שעשו ישראל עכשיו הוא מסייעך הוא מוריד גשמים ואתה מפריח טללים (מד"ר במד' ב). לכך כתיב והיה מחניך קדוש וגומר שלא יהיו ביניהם ממזרים ולא נולדים שלא בקדושה לפי שאין הקב"ה מיחד שמו עליהם ואינו מסייעם במלחמה (רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן, שם ט). מהו מואב סיר רחצי אמר האלהים אף כשיבואו הגואלים הללו אני בא ומסייען עד שיבואו המואביות עמהם (שם יד). — ונק': ואם היתה שמאל מסייעת את הימין הכל מודין שהוא (הילוך) כשר (תוספת' זבח' א ה). בכל יום לא היה בה אמה גמורה והיום היה בה אמה ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת (ירוש' יומ' ד ד). הכל כשרין להזות חוץ מטומטום ואנדרוגינוס ואשה וקטן (שיש) בו דעת אשה מסייעתו ומזה (יומ' מג.). וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מסיעת וצדקתם עומדת לעד (רבי גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא, אבו' ב ב). להודיע זכותן של צדיקים כמה מסייעתן שאלו ירד ידיד הזה עם הערביים לא היו ממיתים אותו מריח עורות גמלים ועטרן אלא זמן לו הקב"ה שקים מלאים בשמים וכל ריחנין טובים (מכי' בשלח ה). — ומ"ר: וחכ"א כלם טהורין חוץ מתלוי נפה של סלתין וכו' ותלוי מגל הבלשין מפני שהן מסיעין בשעת המלאכה (כלים יה ד). אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון ולא הליבדיקוס לגמלין ור' מאיר מתיר אם היו מסייעין בירידה ומעלה הכל מודין שאסור (תוספת' כלא' ה ד). כיצד מסייעין את הבהמה ביום טוב נופח בחוטמו ונותן את הדד לתוך פיו ואוחז בוולד כדי שלא יפול (שם שבת טו [טז] ב). בראשונה היו אומרין אין מסייעין את הנחתום העושה בטומאה ואין מוליכין עמו גריצות לתנור (שם ע"ז ז [ח] ב). אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד אפילו בטובה ואינו רשאי להושיב שומר ולא לנער את הצאן ואם באו מאיליהן אין מסייעין אותן (רבי שמעון בן לעזר, ירוש' שביע' ג ג). אין מדיירין לא בשבתות ולא בי"ט ולא בחש"מ ואם באו מאליהן מותר ואין מסייעין אותן ואין מוסרין להם שומר לנער את צאנם (מו"ק יב.). את כל הגויים שומע אני כמשמעו תלמוד לומר האלה אין לי אלא אלה הגוים מנין לרבות מסייעיהן תלמוד לומר האלה (ספרי דבר' נ). הכל מסייעין את המלך כל שכן הכל מסייעים בשביל כבוד מלך מלכי המלכי' הקב"ה ואפילו רוחות ואפילו שדים ואפי' מלאכי השרת (מד"ר שה"ש א). — ואמר הפיטן: נורא לא יתבונן ביד פשעו לשלח סיעו בבא לטהר וטהרו במקוה שלח (אדעה כי אין זולתך, יוצ' שבת תשובה). מיד צר אושיעהו וביושר אסיעהו וטובי אשביעהו (גנזי שכט' ג, דודסון 140). ענני ובתשובה קבליני סיעיני עזריני עונה עתירה (אתחנן, בקשה ליוה"כ, סדור תימני). — ואמר רבא הלכה חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור וכו' ומי אמר רבא כן והאמר רבא וכו' וסייע רבא לטעמו (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 14). וסייע שמואל לטעמו דאמר שמואל השותפין וכו' (שם 71). סייעי לר"י משנה זו שנינו (והזהיר, ויקר' טז.). מטבחי של בית אחאב אינו סייעי שע"פ הדבור היו מביאים עורבים (שם כב.). כל הנמנע מלעשות מצוה או מלסייע את חברו כדי שלא יעני סוף בא לידי עוני (רי"ף, ב"מ יח.). נעשה אדם אע"פ שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן (רש"י, בראש' א כו). ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין (רמב"ם, סנה' כג ב). מקל של זקנים טהור מכלום שאינו אלא לסייע (שם כלים כה יז). וכן הנותן לבעלי מנאפים הרי כאילו סייע ושידך ביניהם (ספ' חסידים תתתתשכו). חולה אומר איני צריך ורופא אחד מסייעו לומר כן (המאירי, יומ' ח, פב.). שאמר לו (לר"י ב"ר יוסי) אדם אחד בא וסייעני לטען משא של עצים וקנאם ממנו (טוח"מ, פריקה וטעינה רעב י). אבל אם מחל לו זכותו אחר שלקח כגון שבא המצרן וסייע אותו או שכרו ממנו (שו"ע חו"מ, מצרנות קעה כט). כשהאדם עורך בלבו מחשבות טובות אז יסייעהו ה' לדבר בם (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי טז ד). אם לא סייעוהו בעולמם איך יושיעוהו בעולם שאינו שלהם (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי יא ה, ד"ה צדקת). ועל כן צריך שישתדל בזמן שהוא יכול להרויח ושלא יתעצל בזה אם יסייעהו המזל (רש"ט פלקירא, ראש' חכמה 17). — °וסִיַּע עם: אמר להן רבא לטובלי יין כשתשאו חבית יין לא תקראו לגוי לסייע עמכם שמא על גב שמטריחין תשליכו ונעשה שבא מכוחו ואסור (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 148). ואפילו סייעה עמו בגידול בנים וכביסה וטויה ותיקון תפירות בגדי הבנים אין לומר שזה עבור מזונות רק כן דרך נשים זקינות לעשות בבית שהמה שם אף שאוכלת משל עצמה (שו"ע חו"מ, פתחי תשובה, מתנה רמו יז).

— נִתפ' °נִסְתַּיַּע, — סִיְּעוּ אותו, סִיַּע לעצמו: ומסתייע זה הפירוש מתלמוד ארץ ישראל (ערוך, ערך בקע). בא הנהר והשקה נותן להן כל שכרן מן השמים נסתייעו (רמב"ם, שכירות ט ו). והאלהים יודע כי לא נעזרתי בחיבור הספר הזה בזולתי רעייוני וכתיבתי ולא נסתייעתי בו בבלתי מחשבתי (תק' מדה"נ לרשב"ג, יח). מה שנסתייע מהירושלמי (המכריע פז). הנה נסתייעתי מדברי רז"ל שחזרה פעם בתורה הנקראת חיזוק שהיא תלמוד תורה לשמה (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ג יח). אך מה שמסתיעים מן הכתובים שנראה שמראים כי בראש החדש היתה להם שביתה ממלאכות (ר' אהרן הקראי, ספ' ג"ע יג::). ובין כך ובין כך יסתייע לי רוח שהות להינצל והימלט עד עברינו מתוכם (פענח רזא, בראש' ח.). והרוצה להחכים ימשיך מהחכמה דרך הדרום אל הת"ת ששם התורה ואל המלכות חכמה תתאה והרוצה להעשיר ימשיך מהבינה דרך הצפון אל המלכות והרוצה להתגבר ימשיך מבינה דרך גבורה והוד למלכות חרב נוקמת נקם ברית ומסתייעת מהנצח לנצח האויבים וכל בחינות אלה ודומיהם מתחלפות מעין המאורע בספי' הבנין (פלח הרמון ח י כח.).