א. סכך
1, ממנו סֹךְ(?), סֻכָּה, א. סָכַךְ, מוּסָךְ, מֵיסַךְ, מְסֻכָּה, מָסָךְ, °מְסָכִי, סֹכֵךְ, *סְכָךְ, *סְכָכָה.
1 [כמו שׂכך, קרוב לנסך, סוך. וכן בארמ'. ובערב' שׁכַּ شك ובאשור סַכֻּ, חֵרֵש, שאזנו סתומה; סֻכֻּ, סֶכֶר של נהר Del., Handw. 497. אולם אפשר שהעקר בסמך ולא בסין, ומקביל להערב' שַׂכַּ سك, סָתַם, נתחרש. עי' פרינקל Hoffmann, Phön. Insch. 35 ;Aram. Fremdw. 90.]