סָל, ש"ז, מ"ר סַלִּים, סמ' סַלֵּי — כלי קלוע מנצרים יחזיקו בו חפצים, פֵרות וכיוצא בהם יטלטלום בו ממקום למקום1 Korb; panier; basket : אף אני בחלומי והנה שלשה סַלֵּי חרי על ראשי וּבַסַּל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הַסַּל (בראש' מ יו-יז).  לקח פר אחד וכו' ולחם מצות וכו' ונתת אתם על סַל אחד והקרבת אתם בַּסָּל (שמות כט א-ג; גם שם כג לב).  קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סַל המצות (ויקר' ח ב; גם שם כו; שם לא).  וְסַל מצות סלת חלת בלולת בשמן (במד' ו יה; גם שם יז; שם יט).  הבשר שם בַּסַּל והמרק שם בפרור (שפט' ו יט). — ובתו"מ: העושה שני בתי נירין בנירין בקירוס בנפה ובכברה ובסל חייב (שבת יג ב).  מצילין סל מלא ככרות ואף על פי שיש בו מאה סעודות (שם טז ג).  כופין את הסל לפני האפרוחים שיעלו וירדו (שם יח ב).  הסל והכלכלה שמילאן תבן או מוכין התקינן לישיבה טהורין (כלים כב ט).  אין תורמין בסל ובקופה שהן של מידה (ירוש' תרומ' א א).  ואתה עמוד וטול סל גדול ומילא אותו מיני מגדים מן תפוחים ותאנים ושאר מיני פירות יפים שהוא אוהב אותן הרבה (תנחו' קדוש' ח, בובר). — ומ"ר: כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסל על פי שלשה ואומר וכו' כל הנלקט מזה מחולל על המעות בכך וכך סלים בסלע (מעשר' ה ד).  הסלין של פת שיעורן בככרות של פת (כלי' יז ג).  כל מי שהיה כשר וירא חטא באותו הדור מה היה עושה היה מביא את הביכורים ועושן כמין סלין ומחפן בקציעות ונוטל את הסל ואת העלין על כתפו ועולה (תוספת' תעני' ד ז).  כיון שעברו מהם עיטרום בסלים והביאון לירושלים (תענ' כח.). — ובסמ': פירות שנגמרה מלאכתן וכו' ושלא נגמרה מלאכתן סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה (מעשר שני ג ו).  העשירים מביאים ביכורים בקלתות של כסף ושל זהב ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה (ספרי, דבר' ש).  סלי תאנים וסלי ענבים וקופות של ירק כל זמן שהוא מוכרן אכסרא פטור (רבי יוסי, ירוש' דמאי ב ה). — מלא אורה, בוצר, וְסַלּוֹ: פחות מכאן אין חורשין להם אלא מלא האורה וסלו חוצה לו (שביע' א ב).  גנה קטנה שהיא מוקפת ערים אם יש בה מלא בוצר [ו]סלו מיכן ומלוא בוצר [ו]סלו מיכן תיזרע ואם לאו לא תיזרע (ירוש' כלא' ו א). — פת בְּסַלּוֹ: המאכילך מן במדבר למען ענותך רבי אמי ור' אסי חד אמר איו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל (יומ' עד:). — סַל ומגרפה: היינו דכתיב ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך בפה רך נטל סל ומגריפה מי היה רואה את פרע' נוטל סל ומגריפה ועושה בלבני' ולא היה עושה (מד"ר במד' טו).  התאנה הזו בתחילה אורים אותה אחת אחת ואח"כ שתים שתים ואחר כך שלש שלש עד שאורים בסלים ובמגרפות כך בתחלה אחד היה אברהם ואחר כך אברהם ויצחק וכו' (שם, בראש' מו, הוצ' תיהוד'). — ובסהמ"א: הנהו דקולאי שמוכרין סלים (רגמ"ה, ב"ב, כב.).  מביאין מגל ארוך ומשימין תובליא שהוא סל בראש עץ ארוך ומגביהין הסל כנגד התמרים (שם לג:).  סלי חרי סלים של נצרים קלופים חורין חורין ובמקומנו יש הרבה ודרך מוכרי פת כיסנין שקורין אובלי"ש לתתם באותם סלים (רש"י, בראש' מ יו).