°, ש"ז, מ"ר סְכָרִים, — סגירה של מי הנהר ע"י עפר או שער של נסרים וכדומ'1, ועין ערך שֶׂכֶר, Damm Wehr; digue, écluse; dam, weir: ויניע האסנייא הישבת חוזק שפך המים ויניע המים אל השפך החזק סכר המים וסכר המים עשאו יד אומן הסכר וידו הניעתו הרצון (ראב"ד, אמו"ר א ה 19). וכל זה מכוון לתועלת החיים כאשר ידחה האדם בתחבולותיו ומלאכותיו רב מימי הנהרות בסכרים וזולתם לקחת המים כפי צרכו לבית הריחים או לתעלה (ר"י א"ת, הכוזרי ה י). נהר שעושים בו סכר לצוד דגים ופועלי' ישראל רגילים לעשותו ולתקנו כשמתקלקל המוצא בו מציאה חייב להכריז (שו"ע חו"מ אבידה רנט ח).