ב. סָלָה

— קל לא נמצא.

— פֻע', יְסֻלֶּה, סֻלָּה דבר בזהב וכיוצא בזה, נקנה, הֻשַּׂג1: לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה (של החכמה) לא תְסֻלֶּה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר וכו' לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תְסֻלֶּה  (איוב כח יה-יט). —  ואמר המשורר:  לבד נדף (האדם) כעלה במאזנים לעלי בהבל יסולה וככלוב מלא עוף כן מרמה מלא (רשב"ג, יי' מה אדם).  נטה מעל אחי עשר וכסל לבב משכיל ברב אמרו יסולה ואט מפי אנוש מסכן וחכם לקח לקח בכתם לא יסלה (רמב"ע, התרשיש י עז-עח). הרכבנו את האב והשבענו את בנו ויהללו אתנו במהלל מופלא אשר בפז לא יסולה (ר"י חריזי, מחבר' איתיאל יד, הוצ' טשנרי).  אף לא יסלה עפר ארצך בזהב ופז יקר כמו יהלום מחצב הרריך (ציון קחי, קינ' ת"ב). אוהב נאמן אין דומה לו לא יסלה בפז (ב"ז, ב"ס ו יז).  את הכל תמר אני אשא ואני אסבל אך לא אמרך לעזבני כי אהבתך אהובתי סגלת קדש היא לי לא תסלה בכבוד (ר"א צויפל, המליץ א ב 27).



1 [אולם עי' סלא הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים