ממנו א. סָלָה1.

— קל, סָלִיתָ, —  סָלָה את האויב:  סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד סָלִיתָ2 כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם תהל' קיט קיז-קיח. — ואמר הפיטן: הסולה שוגים נושאי עץ פסלם הנותן בעזים נתיבה להסלילם התכן מתחת, יוצ' יוה"כ.

— פִע', סִלָּה, — סִלָּה את האויב, כמו סָלָה:  הכשיל כחי נתנני בידי לא אוכל קום סִלָּה3 כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבור בחורי איכ' א יד-יה. — ואמר המקונן: ספקו כף ומעדו אברי כסלה כל אבירי שבת סורו מני, קינ' ת"ב. —  ובמשמ' רמס: טסת נגיד חרשת סלית בכוכבי לילה ר' יניי, אז רוב נסים יוצ' שה"ג.  יהר לץ והעמיד מסלה טכוס בחורי בזמה סלה חמוקי ירכי בם לפסלה  תמימים, יוצ' שבת זכור. מי ים סוף הוצפו נבכיהם לראשם צפו סלית צרים ונשטפו עברה וזעם נאפפו מי ים סוף, יוצ' ז פסח .  חנון צלעו (של אדה"ר) סלה בשר תחתיו מלא הפיר4 צורת כלה ויביאה אל האדם רשב"ג, אזכיר בפחד, טל אורות לשד"ל 25. —  ובמשמ' הפיל וכבש: וישליכו מהם יותר מחמש מאות אלף פגרי מתים בעם עמלק כל אלה במלחמת המלך שאול בעם עמלק סלה ושפך נפשות בכל ארץ עמלק יוסיפון כג.  וירדוף אחריהם יהודה ובחוריו וסלה ביום ההוא מאדם גויות עשרים אלף שם קמג.  וילך מדבר ערב ויך את גוי ערב ורבים סלה בקרבה וישם עליהם מס וישב אל ארץ יהודה שם קנד.  ויסע משם אל עפרון העי' הגדולה ויצר עליה ויתנה אלהים בידו וסילה בתוכה אנשים אלף איש שם קנה.  וידלג אלעזר אחיו אחד מבחורי חשמנים וירץ למול הפיל וסילה ארצה כל הבא לקראתו שם קנז.

— פֻע', סֻלָּה, סֻלּוּ, סולו, — שסִּלוּ וכבשו אותו: ויסע משם וילך אל איטליאה וילחם ברומיים ויצא רומיים לקראתו ותתגר מלחמה גדולה וסולו בקרב ההוא רומיים לאין מספר (שם קמט). ויהי כבא אלכסנדר ומחנהו על מחנה לטירו ויחלק את הגדודי' ותתגר מלחמה וסולו רבים ממחנה לטירו וילחמו מהבקר עד הצהרים וינצחו היהודים וסולו המון רב ממחנה לטירו (שם קפט). ויהי בצהרים ויגש פליסתיפנוס עם מחנהו להלחם עם היהודים ויבאו על אלכסנדר וימצאם עייפים ויך בהם מכה גדולה וסולו ביום ההוא מן היהודים ל' אלף איש ארצה (שם).