סִלּוּל

°, שה"פ מן א. סָלַל, — ובמשמע' הליכה, ואמר הפיטן: סלול מסלתנו ישר לצעוד ובן יקירך קרסול לא ימעוד (ירום צור ישעי, יוצ' ב ר"ה). כליתי תנים ופדיתים מפרך לא זכרו ידי ותפשו סלול סרך (דודסון, גנזי שכט' ג 189).

חיפוש במילון: