*, סילוק, ש"ז, מ"ר סִלּוּקִים, — שה"פ מן סִלֵּק, העלאה, הסרה, Aufheben, Fortnahme; soulèvement, déplacement; taking up, removal. — א) סִלּוּק לחם הפנים, בזיכין וכדומ' במקדש: מלמד שמגביהין אותו (את השלחן במקדש) לעולי רגלים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום שסילוקו כסידורו (ריש לקיש, יומ' כא:). עבודת מתנה ולא עבודת סילוק (שם כד.). נס גדול נעשה בלחם הפנים כסידורו כך סילוקו שנאמר לשום לחם חום ביום הלקחו (ריב"ל, חגי' כו:). ואמר רמי בר חמא הפריש ארבעה קמצין לשני בזיכין ואבדו שנים מהם קודם סילוק בזיכין לא הקבעו לאחר סילוק בזיכין הוקבעו (מנח' יא:). — ובסהמ"א: אבל עבודת סלוק אין חייבין עליה מיתה (רמב"ם, ביאת המקדש ט ח). — סִלּוּק מסעות, סלוק המשכן כשנסעו במדבר: דתניא בשעת סילוק מסעות קדשים נפסלין וזבים ומצורעים משתלחים חוץ למחיצה (זבח' ס:). ש"מ יש סילוק מסעות בלילה (מנח' צה.). — סִלּוּק ידים: אמרו לו לר' יהודה אלמלא ידיה (של נדה) מונחות בעיניה כל בין השמשות יפה אתה אומר עכשיו אימר עם סלוק ידיה ראתה (נדה סח:). — סִלּוּק דעת, סִלּוּק שכינה: דבר אחר על אלה אני בוכיה וכו' על סילוק דעת ועל סילוק שכינה אפשר שהיה צדקיה רואה אחרים שהיו מנקרין את עיניו ולא היה לו דעת להטיח את ראשו בכותל עד שיצאת נשמתו אלא גרם לבניו שיהרגו לפניו אלא על אותה שעה נאמר יאבד לב המלך ולב השרים וגומר (רבי יהודה, מד"ר איכ', על אלה אני בוכיה). — סִלּוּק מן העולם, פטירה, מיתה: וכן אתה מוצא בשעת סילוקו מן העולם משביע ליוסף ואומר לו אל נא תקברני במצרים (פסיק' רבתי, והיה מדי חדש). זבדי בן לוי ורבי יוסף בן פטרוס וריב"ל קראו כל אחד מהן בשעת סלוקן מן העולם אחד מהן קרא על זאת יתפלל כל חסיד וכו' והאחד קרא מה רב טובך וכו' והאחד קרא כי בו ישמח לבנו (מד"ר שמות נב). — וכן סִלּוּק סתם: בשעת סילוקן של צדיקים הקב"ה מראה להם מתן שכרן (שם בראש' סב). מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר ממאה תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה ומחורבן בית המקדש (שם איכ', טומאתה בשוליה). מצינו שסילוקן של בחורים קשה כחרבן בהמ"ק (שם, סלה כל אבירי). מי זאת עולה מן המדבר עילויה מן המדבר סילוקה מן המדבר מיתתה מן המדבר (שם, שה"ש, מי זאת). — דברים של סִלּוּקִים, של ענינים שסלקו אותם, עונות שנתכפרו: תאלמנה שפתי שקר הדוברים על צדיק עתק וכו' מהו עתק דברים של סילוקים כענין שנאמר ויעתק משם ההרה (שם, שמות נב). — ובסהמ"א: וכן ונעלה הענן ולא יתכן לכתוב ולפי עלות הענן ועלה הענן שאין זה לשון סלוק אלא צמוח ועלייה (רש"י, במד' ט יז). שיש לעקרים והכוללים עקרים אחרים פרטים יקראו שרשים לפי שהם נכנסים תחת הכוללים ומסתעפים מהם ובסלוק הכוללים יסתלקו הפרטים (ר"י אלבו, ספ' העקר' הקד'). והשרשים שהם תחת עקר מציאות השם יתברך כפי מה שיחייבהו העיון ולפי מה שתגזרהו תורת משה הם האחדות וסלוק הגשמות (שם א כו). לפיכך צריך אתה להשתדל לדעת פירוק הקושיות וסילוק הספקות ביגיעת התלמוד עד שתדע דרך האמת (ר"י בן עקנין, ספ' מוסר ב יח). ועתה ראה היאך נמשך זה המאמר התורני אחר עיון ההקשי בה דבק זה האיש השלם בשכל תהיה שמירתו הכרחית וכו' והשכל הנמצא בו בפעל חזר להיות בכח תסתלק ההשגחה באותו זמן שהוא נפרד מן השכל או מן העבודות האלהיות וכפי שיעור הפרידה יהיה סילוק ההשגחה (ר"י אבן לטיף, שעה"ש כד, השחר ב, 102). אבל אם ראה אמת המים באה להזיק הקרקע ונתן צרור ומנעה לא קנה שסילוק ההיזק אינו קונה אלא הבאת התועלת (שו"ע חו"מ, מקח קצב ו). — ובמשמ' הסרה מזכות או מתביעה, פטור, התפטרות: וינתן לשלשת בניי הקטנים השמנה עשר חלקים ואבן הטחנה להם לבדם מבלעדי כל אדם בעולם ומבלעדי אחיהם סעדאן כי פטרתיו מעתה במאה כספים הללו וסילקתיו מכל הנמצא לי בעולם סילוק מוחלט (תשו' הגאו' הרכבי, שע). ולא נמצא בידה אלא מחצית חלק בעלה ונסתלקה סלוק גמור בחלוקה (רש"י, שו"ת, קבוצ' קונטר' ז.). וכך אמרו לנו פלוני בן פלוני זה ופלוני בן פלוני זה מעכשיו נסתלקנו כל אחד ואחד ממנו זה מביתו וחצרו סילוק גמור מהיום ולעולם (ר"י ברצלוני, ספ' השטרות 123). ועל ספר תורה אין מועיל סילוק כי אי אפשר להם להתסתלק שלא ישמעו קריאת הספר אלא א"כ יש להם ספר אחר וא"א ז"ל כתב בתשוב' על ענין סילוק להכשי' בענין המס איני רואה שיועיל שום סילוק בענין זה (טוחו"מ, דיינים ז). — קנין סִלּוּק , שטר סִלּוּק : ואם נאמר דמ"מ אחר שדרך ונוכח כל שטרי סלוק חכי הוו סתם קנין סלוק לכתיבה כך עומד (חות יאיר, שו"ת מז). רק בקנין סלוק כשמסלק הבעל מנכסי אשתו עושה החתן ק"ס תכף אחר ברכה הראשונ' ברכת האירוסין וקודם הקדושין וכן כותבים בזה הלשון בשטר סילוק איך אמת הוא לאחר שנארסתי וכו' (שם נב). — הפסקה: סוף פסוק נקרא כן כי הוא סוף הענין ותכליתו וצורתו מעידה כי היא קו מונח מתחת התיבה קרוב לסופה בדמות קו זקוף כאלו הוא הפסק וסלוק לגמרי (ר' קלונימוס, מקנה אברהם, שער הטעמים). — ב) °כמו סליק, שם לנגינה המפסקת בסוף פסוק: שנים עשר הוא הסלוק אשר בו ענין מחבירו חלוק מוכיח כנר דלוק שזה סוף הפיסוק (הורי' הקורא, דרנבורג 72). וזה שמותם ותמונתם על סדר מדרגותם מפסיקים א' סלוק ב' אתנח וכו' (ב"ז, תל"ע ג א). הסלוק תמונתו כמו אצלנו וגם מקומו תחת האות ורק הוא לבדו והטפחא שלפניו הם מתחת להאותות בכדי לקמץ הזמן ובהיותם באים בכל פסוק ופסוק בסופו (מבוא אל הנקוד האשורי לפינסקר 31). — ג) שם של הפיוט האחרון שבקרובות הפיוט המתחיל ובכן לך תעלה קדושה: בסלוק של פרשת פרה יסד ר' אליעזר הקליר מן הדם טחול הדם (תוספ' חול' קט:). וכשגמר כל הסילוק נסתלק ונעלם מן העולם (ר"י מוינה, אור זרוע, ר"ה רעו ב).