סָלִיל

*, סְלִיל, ש"ז, — א) גליל חלול כעין קנה שכורכים עליו חוטי המטוה1, Spule; bobine; spool: המעלה מן הפקעת לחברתה מן הסליל לחברו מן הכובד העליונה לכובד התחתונה וכן שני דפי חלוק שנראה נגע באחד מהן הרי השני טהור (נגע' יא ט) —  ב) קנה מדה: ואלו הן קנה המדה הסלול2 בטיט3 שבצדדין עולה למדת ארבעים סאה וכו' (תוספת' מקוא' ג ד).



1 [הערוך פרש מפני שסולל ומתגלגל. ובערב' שַׂלִילַה سليلة, פקעת הצמר שעל הכישור.]

2 [גרסת רה"ג (נגע' יא ט) וכן גרסת הערוך הסליל. והם מפרשים שהוא אחד עם משמ' א). וכן בכ"י וינא, ובפרוש הגאונים, הוצ' אפשטין 98. ויסטר' מפרש כמו צלול, ומחבר אותו עם בטיט הבא, וכן קרוים (ארכיא' I 305), אבל זה טעות.]

3 [הגר"א מגיה הטיט.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים