ב. סְמִיכָה
*, ש"נ, מ"ר סְמִיכוֹת, — משענת של הידים או של הרגלים, כמו סמוכות, עי' ערך סָמוֹךְ: חלצה בסנדל שניפחת ומקבל את רוב הרגל וכו' במוק ובקב של קיטע ובסמיכות הרגלים ובאנפיליא של עור וכו' ניפרס ואין חופה את רוב הרגל בסמיכות ידיים ובאנפיליא של בגד וכו' חליצתה פסולה (תוספ' יבמ' יב י). — ובסהמ"א: מי שמהלך בידיו וגורר את רגליו עושה להם סמיכה של עץ או של עור ומכניס לתוכו (רש"י, יבמ' קב:).