*, רק מ"ר סְמוֹכוֹת, ש"ז, — משען ומסעד, כעין עמוד לתמוך דבר, Stütze; appui; support: אמרו אחת לאלף ותרנ"ו שנה הרקיע תתמוטט אלא בואו נעשה לנו סמוכות אחד מצפון ואחד מדרום (ר' יוסי בן זימרא, מד"ר בראש' לה, הוצ' תיאוד'). — ובסהמ"א: וזה אמר איפה היית כלומר האם שם היית וראית לה סמוכות קיימים בטבע כלומר כי תלויה היא במאמר (אלשיך, איוב לח ד). — וגם °סְמוּכִין: תנור שבא מחותך מבית האומן ועשה לו סמוכין שמקבצין אותו להיות כאחד ונתנם עליו והוא טהור ונטמא כשיסיר את הסומכין אותו יטהר (רמב"ם, כלים טז ד). — סְמוֹכוֹת המטה: וסמוכות המטה וטפוס של תפלה ואמום של עושי סותות הרי אלו טהורים (כלים יו ז). — ובפרט סְמוֹכוֹת של קִטֵּעַ בשתי רגליו, כעין דפוס של עור שנותן על שוקיו להגן עליהם כשהוא מתהלך1: הקטע יוצא בקב שלו וכו' סמוכות שלו טמאין מדרס וכו' כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס (שבת ו ח). — ובסהמ"א: שאינו יכול ללכת אלא בסמוכות (ר"נ על הרי"ף, ד"ה ת"ר אין הסומא, ביצ' יד.).