*, ש"נ, — כמו סִמּוּי, סַמְיוּת עינים: זו היא השמת עין נהפך הדבר שאמרת לסמיות עינים (מד"ר בראש' לג). —ובהשאלה סַמְיוּת הלב: כי השוחד יעור עיני חכמים אפילו חכם גדול ולוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא סמיות הלב ויסלף דברי צדיקים אפילו צדיק גמור ולוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא טירוף דעת (כתוב' קה.). — ובסהמ"א: היתה כל התורה כסמיות ועיוורון (סמ"צ הקדמ'). בעד אשה זונה לעבד נמכרת ומסמיות עיניך דרכיך לא הברת (ר' עזרא הבבלי, הוכחות מוסר צה).