*1, פ"י, — א) נתן אֹכל, האכיל: כי סלקת להתם הימא להו ספו2 לי מאליה (ר' יהודה בן בתירא, פסח' ג:). — ב) אכל, ובהשאלה נהנה: רבים אומרים מי יראנו טוב אלו אומות העולם שאומרים לישראל מי יתן לספות3 עמכם באותה שעה טובה של עולם הבא (מדר' תהל' ד י, בובר). — ואמר הפיטן: רוצו לי דודי עם תפים ניב צופים צוף צופים טוב ספים4 אל אל נוביל שי (בואו נא עדי, פזמ' לשמח"ת, מחז' איטל' ב, קצח.).