°, ש"נ, — הסגולה הספוגית של איזה גשם, מציאות נקבים נקבים בגשם, נקבוביות, בנגוד למקשיות ואטימות, Porosität; porosité(y): והמשל בו כאלו אמר אומר מן האיכויות הראשונות התחייבו בו החלקות והפכו והקושי והרכות והספוגיות והפכו אשר לא יסופק אדם שהם ר"ל החום והקור והלחות והיובש הם המחדשים לאלו החלקות והפכו והקושי והרכות והספוגיות והפכו ומה שדומה לזה (ר"ש א"ת, מו"נ ב כא). ושהם יקבלו הגודל והקוטן והספוגיות והמקשיות (נורבוני, שם א עג). וזהו (שנכנס בגוף מהיסודות הקלים) סבת הספגיות וכן הם מתמעטים והוא סבת המקשיות (רשב"ץ דורן, מגן אבות ב א). אבל בהיות חורב על הגיזה עם רפיונה וספוגיותה איך על הארץ העיפה יהיה טל (ר"א ברדשי, בחינ' עול' טו). שבהיותו גוף אויריי במקשיותו יתעבה ויראה לעינים ובספוגיותו ובפירוד חלקיו הימני יתעלם ויתפרד (יש"ר  מקנדיה, מצרף לחכמה כט). וממה שהמ"ם מורה על הרבוי נבנה ממנה שם מים בבחינת שאין בכל הגשמים כולם היכר הרבוי כל כך כמו בגשם המים אם בבחינת עצמו שהוא נראה מחולק ביותר לחלקי' מרובים מחמת ספוגיותו וזחילתו ואם בבחינת רבויו במציאות על פני תבל ארצה שרוב השטח של כדור הארץ הוא מים (רש"פ, יריעות שלמה א הקד', ח:.). כמו פתיל הנערת בהריחו אש היינו אע"פ שאיננו עדיין קרוב כל כך אל האש לשישלוט עליו כדרכו מ"מ הוא מתנתק מהרגשה קטנה שיש לו מן האש מחמת עוצם ספוגיותו (שם ב ג מד.). — ועי' עוד ערך מקשיות.