°, ש"ז, ות"ז, נק' סְפָרַדִית, מ"ר סְפָרַדִים, סְפָרַדִיּוֹת, — של סְפָרַד, יליד ארץ ספרד או אספמיא, מצאצאי יהודי סְפָרַד: ואתם בסכלותכם אמרתם אמר מנחם ותהיו שחוק לכל הספרדים באמרכם לשד השמן כמו על שדים סופדים (תשו' תלמיד דונש 19). מה ראיה מפני קהלתך אחרי כי הם ספרדים גמורים ורובם מתוך כולם שורשם מאנשי האסיא והאפריקה אשר נתגדלו על ברכי התורה ולומדיה (שארית הנחלה ח). וביותר יגדל המצוה הזאת על אשכנזי ההולך בין הספרדים או ספרדי בין האשכנזים במקור נדפס "אשכנים".  וכו' לא כאשר יש רבים מעמי הארץ אומרים שהספרדי ילך אצל ספרדים ואשכנזי אצל אשכנזים וכו' (ר' אליעזר פאפו, פלא יועץ, אות ג מה). ובנוסחא ספרדית דגרסי גזירה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין (עיטור, מאמ' ג).