*, ש"ז, מ"ר סַפָּרִים, ספרין, — מי שמלאכתו לְסַפֵּר שער בני אדם, גַּלָּב, Friseur, Barbier; coiffeur; barber, hairdresser: אין נותנין לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ולא לספן  אבל נותן הוא לבייר לשתות (שביע' ח ה). וחכ"א שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ואלו הן החייטים הספרים והכובסים (פסח' ד ו). לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן וכו' שאומנותן אומנות לסטים (אבא גוריין איש צידין משום אבא גוריא, קידוש' ד יד). כל שעיסקן עם הנשים לא יתייחדו עם הנשים כגון הסדרין וכו' והחייטין והספרין והכובסין (תוספת' שם ה יד). מי שהיה בלן לרבים או ספר לרבים או נחתום לרבים ואין שם אחר אלא הוא והיגיע שעת הרגל ומבקש לילך לתוך ביתו יכולין לעכב על ידו עד שיעמוד אחר תחתיו (שם ב"מ יא כז). נטל פרוטה של הקדש ואמר הרי היא שלו לא אמר כלום עד שיוציאנה לחולין נתנו לספר אף על פי שלא ספר מעל (שם, מעיל' ב ה). התחלת הספר איזו היא משיתחיל לגלח (ירוש' שבת א א). והרי שהיה ספר או בלן לרבים והגיע זמן הרגל עושה בצנעה מפני כבוד העם (ר' שמעון בן יוחי, שמח' ח ז). — ומשל: אין ספר מספר עצמו1. — ישב לפני הַסַּפָּר, להסתפר: לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל (שבת א ב). ישב לו לפני הספר כמי שלא מיחה (ירוש' נזיר ד ו). — זוג של סַפָּרִים, מִסְפָּרַיִם: חבל זוג של ספרים וצמד של פרות חייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו (תוספת' ב"מ י יא). — מטפחת הַסַּפָּר, המטפחת שנותן הַסַּפָּר על כתפי המסתפר: מטפחות הידים מטפחות הספרים ומטפחות הספג אין בהם משום כלאים (כלא' ט ג). — וכן מעפרת של סַפָּרִים: מאימתי התחלת תספורת אמר רב אבין משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו (שבת ט:).