סֶרֶב

°, ש"ז, — מְרִי וּמֶרֶד, Widerspenstigkeit; opiniâtreté, mutinerie; rebelliousness, obstinacy: אך קרב בלי סרב לבד תחפוץ (ר"י אבן גיאת, יד תתיר, שער השיר, הוצ' ברודי 21). סלח חובי ואל תפן לסרבי ענני אל כדל שואל בבואי (סליח' שחר' יוה"כ, מחז' איטל' ב, קט.). אדרבה מי שצריך אות ואינו תובעו הוא מכלל החוטאים המלאים את אלהיהם ומסרבים בכונתו כמו שהשיב אחז כשאמר לא אשאל ולא אנסה את ה' על ידי ישעיהו כאמרו המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי לומר שמלאים אותו יתברך בסרב מה שהוא נאות וצריך אליהם (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי ב כז, מח.).

חיפוש במילון: