*, סירוג, ש"ז, שה"פ מן סֵרֵג, — א) אריגה וקליעה של חבלים: סירוג שתי וערב מיתוח או שתי או ערב (חזקיה, שם מו"ק א ח). דרגש סירוגו מתוכו מטה סירוגה על גבה (בבלי, שם כז.). — ובסהמ"א: וערסא דצלא היא כמטה המפורשת במסכתא דכלים בטהרות שהיא מתפרקת יש לה שתי ארוכות ושתי רחבות ונקליטין וסירוג באמצעיתה (תשו' הגאו' הרכבי שנז). מטה שנפחתה מעין שלה וכו' פירוש מעין חבלים שלה של סירוג (ר"ש, כלים כ ב). והיא היתה מחיצה בגובה יו"ד טפחים עשויה בדפים של עץ ארוכים וקצרים ועשויה דרך שבכה כסירוגי מטה והוא נקרא סורג (המאירי, יומ' א, טז.). — ב) מ"ר כמו תה"פ, מעשה שנעשה חליפות בהפסק בין זה לזה, שלא כסדר: קראה (את המגלה) סרוגין1 ומתנמנם יצא (מגל' ב א). סדר תקיעות שלש של שלש וכו' שש תקיעות ושלש התרעות אפילו בסירוגין ואפילו כל היום כולו (תוספת' ר"ה ד ט). סירוגים יצא סירוסים לא יצא סירוגים קיטועין סירוסים חד פרה חד (ירוש' מגל' ב ב). לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין1 שמעוה לאמתא דבי רבי דחזתנהו רבנן דהוו עיילי פסקי פסקי אמרה להו עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין (ר"ה כו:). כשהוא כותב (פרשת סוטה) רואה וכותב מה שכתוב בטבלא ומה כתוב בטבלא אם שכב איש אותך [אם לא שכב] אם שטית אם לא שטית התם בסירוגין2 (יומ' לז:). ראה שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח נעשה מועד לסירוגין לשוורים ת"ר ראה שור נגח חמור לא נגח סוס נגח גמל לא נגח פרד נגח ערוד לא נגח נעשה מועד לסירוגין לכל (ב"ק לז.). איבעיא להו סיים לו (המוכר ללקוח) את הקרנות (של השדה) מהו כמין גאם מהו בסירוגין מהו תיקו (ב"ב סב.). אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע לדבריך אתה מונה בסירוגין והתורה אמרה אחר תטהר (נדה סח:). — ובסהמ"א: אפילו שהה בין סירוג לסירוג כדי לגמר את כולה יצא (רמב"ם, קריאת שמע ב יב). ארבעה לילות שנותנין לנערה שלא ראתה דם אע"פ שהן בסירוגין בועל לילה הראשון (הוא, אסורי ביתה ה כ). וזה נקרא וסת הסרוג מפני שהיא מסרגת ומפסקת בין ראיות (ראב"ד, בעלי הנפש, שער תקון הוסתות). הוסת הראשון הוא בימי החדש והשני הוא בהפלגה והג' הקבוע בדלוג והד' הקבוע בסרוג (שם). רצועה אחת כפי שני המצרים ובסירוגין כקרנזול (טוח"מ מכיר' ריט ב). — ואמר הפיטן: גישות צרות סרוג שתים שתים רוח אין בינתים מעקות כנחשתים דובקות דולקות בלי עצלתים קץ המצר סור שחוק ומצלתים (ר' שלמה הקטן, אם אמרי, סליח' יום ה).