*, ש"נ, מ"ר סְרִיגוֹת, שה"פ מן סָרַג, — כמו סָרִיג: אלו חוצצין ולא מביאין מסכת פרוסה וחבילי המטה והמשפלות והסריגות1 (אהל' ח ד). הסריגות והרפפות מצטרפות כמלא מקדח כדברי ב"ש ב"ה עד שיה' במקום אחד מלא מקדח (שם יג א). חלון שהוא ארבע טפחים על ארבעה טפחים אם עשה לו סריגות ביטלה כיוצא בו (תוספת' עירוב' י יב). רפפות אלו הן סריגות אלו של אוצרות אלו של איקלטאות (שם אהיל' יד ג). ביבין היוצאין מארץ העמים לארץ ישראל עושה להן סריגות וממעטן עד פחות מטפח (שם יח ט). ישתרגו עשאן עלי סריגות סריגות הביא אותן עלי מכופלות בבל וכשדים מדי ופרס יון ומקדון אדום וישמעאל (מד"ר איכה, נשקד על פשעי). — ובמשמ' סַרוּגִים, שלא כסדר: עשאן עלי סריגות בבל קשה ומדי מתונה יון קשה ואדום מתונה כשדים קשה ופרס מתונה מקדון קשה וישמעאל מתונה (שם). — ובסהמ"א: והבית הזה העליון מסורג בסריגות כדי שישלוט בו האויר הצח העובר על פני בעל הבית (טוביה כץ, מעשה טוביה, בית חדש, הקדמ').