*, ש"נ, מ"ר סְרִיטוֹת, שה"פ מן סָרַט, —  כמו סִרְטָה: הסורט סריטה אחת על גבי שני נסרים כאחת הרי זה חייב (תוספת' שבת יב ו). מהו כעת חיה א"ר זבדי בן לוי סריטה סרטו לו על כותל כשתבוא השמש לכאן וכו' (פסיק' רבת', ותשלם כל המלאכה). יסרוט לו סריטה בכותל בתקופת תמוז (רשב"ג, מד"ר בראש' לג) - °ומ"ר: החטטין והסריטות שהגלידו מעט על פני סענדעריל התחילו מפעפעים ומתמסמסים מזיעה וחום השמש והיו קשין לו כמחט בבשרו (ר' מנדלי מו"ס, מסעות בנימין השלישי, הפרדס,  III, 26).