סְרִיכָה
° 1, ש"נ, — שה"פ מן סָרַךְ: כמין ירידה הוא וסריכה כמו תפיסה כדכתיב שממית בידם תתפש (ר"ח, ביצ' יא.). בד"א דאמרינן ממעלה למטה דחייב נ"ש כשקפצו כדרכם אבל אם שינו כגון שהכלב קפץ ברקיד' והגדי בסריכ' אינו משלם אלא ח"נ (לבוש נזקי ממון שצ יב).
1 [בארמ' סריכא (ב"ק כב.), ושם ברש"י: סריכא שנועץ צפרניו בכותל.]