*, ש"ז, — א) חִבּוּר והדבקות, גרירה, מעשה אגב גררה, מנהג של חקוי, — Anhänglichkeit, Nachahmung; attachement, imitation; clinging to, נטילת סֶרֶךְ, נטילה הבאה כטפלה לנטילה אחרת: לא הוא רוצה לוכל הוא רוצה ליגע אלא משום נטילת סרך והתנינן תרומה וכי יש תרומה משום נטילת סרך אלא בחולין שנעשו על גב הקודש (ירוש' ביכו' א א). — וכן טְבִילַת סֶרֶךְ: אין תימר חלוק רבי יודה על טבילת סרך דבר תורה הוא (שם יומ' ג ג). — סֶרֶךְ תרומה, חבור וגררה לתרומה: נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה (רב יצחק בר אשיאן, חול' קו.). — סֶרֶךְ טבילה, טבילה הבאה אגב גררה של טבילה עקרית: סרך טבילה היא זו כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש (ר' יהודה, יומ' ל.). — סֶרֶךְ בתה, גרירת הבת אחרי מנהג האם: (נדה) בין זמנה בין שלא בזמנה אינה טובלת אלא בלילה משום סרך בתה (רב, נדה סז:). — ובסהמ"א: ואפילו כשטובלת בשמיני לא תטבול אלא בלילה משום סרך בתה (תלמידי ר' יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 103). אלא שחכמים גזרו שלא לטבול ביום משום סרך בתה שתהא סבורה שהוא בשביעי ותלמד ממנה (המאירי, פי' יומ' א ו, ג:). חשש זה שהיו חוששין בכ"ג סרך הדברים על הרוב היתה מחמת חשש דעות הצדוקים (שם יט:). ואפ"כ נענשו בו על שהיה בהם התכבדות על הענין שם ג, לח.. וכן שיש שם סרך נקיות שם ח עז:. שמא יש סרך איסור בדבר וכו' ואין צריך ליטול רשות מבית דין אף במקום שיש עמה סרך למלאכה אחרת (שם ח, פד:). וכן פורק מעליו עונש שבועת שוא ר"ל סרך שבועת שוא שמא הוא משביעו שלא כדין ונשבע לשקר (הוא, אבות ד ז). ובכל ספר שיש בו סרך קדושה (ר"נ על הרי"ף, שבת, מג:). שלא נחשדו ישראל על כך על השבתות ואין כאן סרך כדי שיטעו בדבר (רמב"ן, מלחמ' ה', אלפסי שבת שכע). ודבר שאי איפשר לאמרו שנגזור עליה' משום חשש סרך1 כי בודאי ת"ח זריזים ולא ירגילו עצמן בדבר האסור (ספ' התרומ' מו ג). והני מלי בישראל דווקא אחרי שנתנ' תורה ונתחדש' הלכה ובעברות חלוקות ושאין בהן סרך עבודת נכריה (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', חקור דין א ד). אפי' שיצטרף עמה צד וסרך דאיסורא אחריתי (מים רבים, שו"ת או"ח לא). שכל המקבל הנאה מחברו שלא בלב שלם וכו' יש בו סרך גזל (פלא יועץ כ). — ב) הרגל מנהג ודין2: ואם מחנות ישבו כסרך3 הארץ ולקחו נשים והולידו בנים והתהלכו על פי התורה וכמשפט היסורים כסרך 3 התורה (Schechter, Jew. Sectaries I,7). סרך מושב ערי ישראל (שם. 12). וזה סרך המבקר למחנה ישכיל את הרבים במעשי אל (שם 13). — ג) °הִסְתָּרְגוּת וְהסְתָּבְּכוּת, עִקוּם ועִוות: לשוני כקשת דרך כי היא ארח סלולה בלי סרך חקרתיה ברחב וארך (דה"ט 2). — ד) °וכמו סִרְכָה: אם סרך רך כמים ואינו קשה ונפקע אחד מאחד וכו' (אלדד הדני, ורפות ב ז),
1 להלוות לבניו הקטנים ברבית דילמא אתו למיסרך.
2 [כמו בארמ' סירכא דגברא (ע"ז ל.).]
3 [עי' גם סגל (ספ' ברית דמשק, השלח, כרך כ"ו 491, הערה 13). ואולי הוא שייך להארמי סרכא, שוטר, ופרושו כמו מִשְׁטָר, ומזה חֹק.]