*, ש"נ, סמ' סְרִיקַת, — א) שה"פ מן א. סָרַק: מה זריעה מיוחדת שהיא בגופה של קרקע אף כל שהיא בגופה של קרקע יצא סריקת פשתן וניקור אבנים שאינן בגופה של קרקע (סוט' מו:). — ובסהמ"א: ועוד ביום הכפורים לא שרי רחיצת כל הגוף כמו בשבת ויום טוב ואף לא הסריקה דהוי פסיק רישיה (ר' צדקיה בר' אברהם הרופא, שבלי הלקט, שמח' כט).