א. סָרִיק
* 1, ש"ז מ"ר, סְרִיקִים, סריקין, מין מצה, עוגה דקה: שאל ביתו' בן זונין את רבן גמליאל וחכמים ביבנה מהו לעשות סריקין המצויירין בפסח אמרו לו אסור מפני שהאשה משתהא בהן והן באין לידי חמץ וכו' יהו אומרין כל הסריקין אסורים וסריקי בייתוס בן זונין מותרין (ר' יודה, ירוש' פסח' ב ד). עושין סריקין כמין רקיקין ואין עושים סריקין כמין גלוסקאות (רבי יוסי, שם בבלי לז.).
1 [בערב' צַרִיק صريق, ובכושית צַרִיקַת, עי' פרינקל (186, Aram. Fremdw, הערה 2).]