ב. סָרַךְ
°, — כמו ג. סָרַח: הכוסות החתוכין אע"פ ששפתותיהם סורכין את הפה מקבלים טומאה (רמב"ם, כלים יב טו).
— נִפע', °נִסְרַךְ, — נִסְרַח, כמו ב. סָרַח: לפי שנתמעט בארצותינו וזמנינו מפני (חלק בכ"י) אשר כמעט נסרכה1 חכמתו ואבד ענינו (קטע מתרגום ספ' הכויה של אבו אלקסם, כלל ב, עבאס, כ"י גני' בהעתק' אל' שפירא).
1 [אולי שבוש במקום נסרחה, ע"פ מליצת הכתוב (ירמ' מט ז.).]