*, סִרְסוּר, סירסור, ש"ז מ"ר סַרְסוּרִים, סרסורין, — מְתַוֵּךְ, אמצעי באיזה ענין בין שני בני אדם כמו בין מוכר ולוקח וכדומ' Vermittler, Makler; intermédiaire, agent; middleman intermediary: המוכר יין ושמן לחבירו וכו' ואם היה סרסור ביניהן נשברה החבית נשברה לסרסור (ב"ב ה ח). אם בשמכרו לטבח דברי הכל לשחיטה מכר אלא כי נן קיימין בשמכרו לסרסור רב אמר מקח טעות הוא [ו]שמואל אמר יכול מימר [ליה] לשחיטה מכרתיו לך (ירוש' שביע' ה ח).שמח זבולון בצאתך מלמד שהיה זבולון סרסור לאחיו והיה לוקח מאחיו ומוכר לגוים ומן הגוים ומוכר לאחיו (ספרי דבר' שנד). למלך שעשה סחורה ע"י סרסור והפסיד על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור (ר' יוסי, מד"ר בראש' כז). שנעשה סרסור בינו לבין המקום שיטול יעקב את הברכות (שם סז). משל למלך ב"ו שהי' משיא בתו קרא לקרתני אחד להיות סירסור ביניהן התחיל מדבר בגסות כנגדו אמר המלך מי הגיס את לבך לא אני הוא שעשיתיך סירסור (ר"מ, שם שמות ו). יש לך אדם לוקח מקח ובני אדם אינן יודעין מהו אבל משכר הסרסור נתוודע מה לקח (שם ויקר' לג). למלך ששלח לקדש אשה עם הסרסור הלך וקלקלה עם אחר הסירסור שהיה נקי מה עשה לקח את כתובתה מה שנתן לו המלך לקדשה וקרעה אמר מוטב שתדון כפנויה ולא כאשת איש (שם מג). סדר הדין כך הוא הדיין יושב והנידונין עומדין והסרסור מכריע ביניהם (בשם ר' חייא בר אבא ובשם רבי פדה, שם קהל' אי לך ארץ). — וכנוי למשה רבנו: אסור לך כשם שניתנה (התורה) על ידי סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור1 (ירוש' מגי' ד א). אף הסרסור הרגיש בעבורה שנאמר מלכי צבאות ידודון ידודון וגו' (בשם רבי חנין, פסיק' דר"כ ה, בובר). אמר משה עתיד אני להעשות סרסור בינך וביניהם כשתתן להם את התורה (ר' שמעון לודייא בשם ר' סימון בשם ר"ל, מד"ר שמות ג). שבעה מחיצות של אש היו כוססות זו בזו והיו ישראל רואים ולא מתיראים ולא מתפחדי' וכיון שחטאו אפילו פני הסרסור לא היו יכולין להסתכל (ר' אבא בר כהנא, שם במד' יא). אמר לו הקב"ה (למשה) נזדרזת במלאכתך לפני פרעה בא ועשה סרסור ביני ובין בניי (פסיק' רבת', ותשלם). — וכנוי למִטה2: איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה אף אתה כפה מיטתך ואית דמפקין לישנא ויכפה (כפה) הסרסור (ירוש' ברכ' ג א). — ובסהמ"א: סורסיא הוא בסרסור שבו עושין סחורה (ערוך ערך אסתירא). ראובן נתן פרקמפטיא למכור ושמעון זה סרסור חזר בה בשוק והלך לראובן ואמר לו כך וכך הגיעה ויאמר לו מכור אותה (רי"ף, שו"ת עו). הסרסור שליח הוא אלא שהוא נוטל שכר שליחותו וכו' ראובן שנתן חפץ לשמעון הסרסור ואמר לו מכור לי זה ואל תמכור בפחות ממאה וכו' (רמב"ם, שלוחין ב ו). וכן המוכר יין או שמן לחבירו בסימטא או בחצר של שניהם או ברשות לוקח והיתה המדה של סרסור עד שלא נתמלאה המדה המוכר יכול לחזור בו (סמ"ג, מ"ע פב). סוחר שאמר לסרסור שיקבל בשבילו מעות מן השולחני והעמידו אצל שולחני ואחר כך עיכב השולחני המעות מחמת חוב שהיה לו על הסרסור אם הסרסור היה חייב מעות לשולחני הרי עכבם בדין (טוחו"מ מלוה ולוה קכו). שהמשלח אינו תובע אלא חפצו ואינו יודע שנמכר אלא מפי הסרסור (שם, שלוחין קפה). וכל סרסור שאבד החפץ מידו או נגנב או נאבד חייב לשלם מפני שהוא שומר שכר (שם). אמרו עליהם (על ח' פסוקים שבתורה) בפ' הקומץ רבה יחיד קורא אותן בבית הכנסת ואנו מפרשים שמותר לקרותן בלא סרסור3 (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', חק' דין ב יג). כסרסור בין אל לעם לעשות רצונו הפקד (רסע"ג, תוכחה JQR. NS. III. 93). ואמר הפיטן: כי הנה הסתו עבר סרסור זרוז מרץ ראש פרוז הרץ סלול שלום ותרץ (אור, יוצ' א פסח). תעינו אחר יצר ותוע רוע וסור תרנו אחר הזוג לעברה סרסור (שלמה הקטן, אמרנו נגזרנו, סליח' ד עי"ת). נאוץ נאצה אולתו קשורה על לוח סרסור בעד רבים איך יהי שלוח (אנא חטא, סליח' שחר' יוה"כ). הודד הסרסור במדוחות ובטלו כל שמחות ומיד נשתברו הלחות (סליח' י"ז תמוז, מחז' איטל' א, קנט.). הוחרד לב דל וחדל ההוקם סרסור ומה יפער נבער מדעת ובין חסור (איככה, סליח' שחר' יוה"כ). בן עמרם היה לה סרסור מזיוה קרן עור פניו ממאמר יוצרו לא יסור שומר את מצות אדניו (אלעזר עראקי הכהן, יהללו, ספ' פזמונ' תימנ', לט:). — *ומ"ר: ולא תתורו אחרי לבבכם הלב והעינים הם סרסורין לגוף שהם מזנין את הגוף (מד"ר במד' יז). — ובסהמ"א: ופעם אחת הלך (ר' שלמה אלשקאר) בשוק של מוכרי בגדים לקנות צנייה של נחשת אחת ומצא שם הסרסורים שהיו מוכרים עזבון של סריס אחד מסריסי המלך (יוסף סמברי, לקוטים, הוצ' ברלינר 82). א"כ הלב והאזן שני סרסורים נכבדים להשיג מעלת החכמה והתבונה (ר"י בן נחמיאש, משלי ב ב). — וגם סַרְסָרִים: כי התיקון שתיקנו שרי המדינה להיות סרסרים נבררים אינו נגד ד"ת אלא כתורה עשו ואילו באו לפנינו היינו גם כן מתקנים כן דלא יתרבו הסרסרים יותר מהראוי לפי העיר והמסחור כדי שיוכלו להתפרנס ולא יפסקו חיותא זה לזה (פתחי תשובה, שו"ע חו"מ, אונאה רלא כח).
1 [מתֻרגמן.]
2 [סרסור לפריה ורביה.]
3 [מתֻרגמן.]