*, סִרְסָרוּת, סַרְסִרוּת, סרסירות, ש"נ, ― שה"פ מן סִרְסֵר, מלאכת הַסִּרְסוּר, Vermittelung; médiation; intervention: בא וראה מה יפה היתה סרסרותן של דודאים לפני מי שאמר והיה העולם שעל ידי הדודאים עמדו שני שבטים גדולים בישראל יששכר וזבולן (מד"ר בראש' עב). — ובסהמ"א: אשה אחת אשת ישראל רגילה להתייח' בבתי גוים לפעמים בליל' כמו ביום ע"י סרסרות ומשא ומתן שיש לה עם גוים וכו' (תרומ' הדשן, רמב, עב:). — ובהשאלה: הלב והעינים שני סרסורי החטא וכתיב לא תתו' אחרי לבבכם ואחרי עיניכם לכן בזאת יכופר עון הסרסורים עון סרסרות הלב במרירות וצער ועון סרסרות העינים יתכפר בדמעות (ספ' ארחת צדיקים, התשובה, פא:). גם זאת היה פקודתם שיהיו להסרסורים פראטאקל לכתוב בתוכו כמה חביות נמכרו והשכר סרסרות יחלקו שוה בשוה חלק כחלק (פתחי תשובה, שו"ע חו"מ, אונאה רלא כח). — °ובמשמ' שכר הסרסור: וגם הסרסור לא בקש לזכות בחפץ אלא ליטול סרסרותו ואם כן כל זמן שלא נמכר עדין הוא ברשות המוכר (לבוש, שלוחים קפה א). מעשה שהיה כך היה ראובן הלך ומצא את שמעון וא"ל לך וסרסר לי עם לוי שישכיר לי הנהגת חנות הלואתו וימכור לי ג"כ מולוה המשכונות שכבר נעשו ואני כס"ד אפרע לך סרסירותך משלם וכו' שמעון טוען ליורשי ראובן שיפרעו לו מותר סרסירותו וכל ההוצאות שעשה (באר עשק מח). תתצז"ל אלטונא אחד תבע סרסרות אחר שלש שנים שעברו מזמן שסרסר לפי דבריו אצל אדם אחד מוחזק בעירו לכשר ואמוד וכל אותן הימים שתק ולא ביקש ממנו כלום וכו' (שאילת יעב"ץ, ב' לז, יח:). זה המשא ומתן של הפרנקי"ן אי אפשר לראובן ושמעון לקבל סרסרות מבני הישוב רק שהפרנקין קונים שוורין פטומים ונותנים להם סרסרות מי ימחה בידם (פתחי תשובה, שו"ע חו"מ, נזקי קנו ה).