סֶרֶר

°, ש"ז, מ"ר סְרָרִים, — מֶרֶד וחטא, כמו סֹרְרוּת: מה טעם בלא ברכה אכילת מרורים זיכר למקדש החרב בחט וסררים (פיוט לשה"ג, סדור מנוקד, כ"י ביה"ס כזנטנסי ברומא).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים