ש"ז, סָתֶר, סִתְרִי, סִתְרוֹ, מ"ר סְתָרִים, — א) מה שאין אדם רואה, שאינו נגלה לַכֹּל, דבר סֵתֶר, מה שצריך שלא יוָדע לאדם, Geheimnis; secret; secrecy: ויאמר דבר סֵתֶר לי אליך המלך ויאמר (המלך) הס ויצאו מעליו כל העמדים עליו (שפט' ג יט). — לְשוֹן סֵתֶר המדברת רעה בסוד: רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סָתֶר (משלי כה כג). — ומ"ר סְתָרִים, דבר סְתָרִים, שעֹשים בַּסֵתֶר, לֶחֶם סְתָרִים, שאדם אֹכל בַּסֵּתֶר, מפני יראה וכיוצא בה: מים גנובים ימתקו ולחם סְתָרִים ינעם (משלי ט יז). — בַּסֵּתֶר, עשה דבר בַּסֵּתֶר, בדרך שלא יוָדע הדבר, שלא יגָלה לאיש, im Geheimen; secrētement; secretly: כי יסיתך אחיך וכו' או רעך אשר כנפשך בַּסֵתֶר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים (דבר' יג ז).  ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וכו' ושם בַּסָּתֶר וענו כל העם ואמרו אמן (שם כז יה).  ארור מכה רעהו בַּסָּתֶר ואמר כל העם אמן (שם כד).  כי תאכלם בחסר כל בַּסָּתֶר במצור ובמצוק (שם כח נז).  כי אתה עשית בַּסָּתֶר ואני אעשה את הדבר הזה (הענש) נגד כל ישראל ונגד השמש (ש"ב יב יב).  לא בַסֵּתֶר דברתי במקום ארץ חשך (ישע' מה יט).  קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בּסֵּתֶר דברתי מעת היותה שם אני (שם מח יו).  וישלח המלך צדקיהו ויקחהו (את ירמיה) מהכלא וישאלהו בביתו בַּסֵּתֶר ויאמר היש דבר מאת יי' (ירמ' לז יז).  וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו בַּסֵּתֶר לאמר חי יי' וכו' אם אמיתך (שם לח יו).  ויוחנן בן קרח אמר אל גדליהו בַסֵּתֶר במצפה לאמר אלכה נא ואכה את ישמעאל בן נתניה (שם מ יה).  מלושני בַסֵּתֶר רעהו אותו אצמית (תהל' קא ה).  מתן בַּסֵּתֶר יכפה אף ושחד בחק חמה עזה (משלי כא יד).  הוכח יוכיח אתכם אם בַּסֵּתֶר תשאון (איוב יג י).  אם אראה אור כי יהל וכו' ויפת בַּסֵתֶר לבי (שם לא כו-כז). — ואמר בן סירא: אם חטאתי לא תראני עין או אם אכזב בכל סתר מי יודע (ב"ס גני' יו כא). — ובתו"מ: והיתה הגר אומרת להן שרי גברתי אין סתרה כגלויה נראת צדקת ואינה (מד"ר בראש' מב הוצ' תיאוד'). — ובסהמ"א: ומי שמתקן סתרו יתקן הקדוש ברוך הוא גלויו (ר"י א"ה, מבח' הפנינים לרשב"ג 60). והודעתיך שהפסוק הצריך ביאור הוא אותו שיעיד השכל על סתרו (ראב"ד, אמו"ר 2).  ואנוח ביגע לבבי עד אמצא עומק דעת וסתרו (ר"ש פלקירא, המבקש, הקד'). — *בַּסֵּתֶר: כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי שכינה (רבי יצחק, חגי' יו.).  אדם עובר עבירה בסתר והקב"ה מכריז עליו בגלוי (ר' מאיר, סוט' ג.).  היא (הסוטה) עשתה בסתר המקום פירסמה בגלוי (שם ט.).  גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבנו (ר' אליעזר, ב"ב ט:). — אותיות הַסֵּתֶר, שאינן נראות, שאינן מבֻטאות בדבור: אותיות הסתר והמשך שלש והם או"י (ספ' דקדוק מר"י חיוג, הוצ' דוקעס 20). — *ומ"ר סְתָרִים, סתרין: דבר אחר שהוציא סתרין שלה בגלוי שנ' תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל (תוספת' סוט' ג ה).  מכאן אמרו יקנה אדם חבר לעצמו להיות קורא עמו ושונה עמו ואוכל עמו וגולה לו סתריו וכן הוא אומר טובים השנים מן האחד (ספרי דבר' שה).   תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם (מגי' ג.). — ובסהמ"א:  ועניני החכמה וסתריה לא נתפשטו עדיין לרבים (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי כה, ד"ה גם אלה). — ואמר המשורר: חק תבונת שכל סוד נסתריה גלה (רשב"ג, מי זאת).  אני מליץ בצדק בין לבבות ואודיע בחכמתי סתרים (ראב"ע, חדשים מעשי אל).  הממך הזמן יפליא סתריו והשכל הביאך תוך חדריו (יצחק בן הראב"ע, הממך הזמן, מובא בס' שירי הראב"ע ב, כהנא 123). — ואמר הפיטן: תפילתך ישמע שוכן סתרים כי תשא אליו כפיך ועיניך תרים (גנזי שכט' ג, דודסון 315).  תוחלת יסחבום צעירים פשטתי את כתנתי רבתי ושני כתרים האורים ותמי סתרים דודי שלח ידו אז לסעד הורים מזמן עוד לנמהרים (צאינה וראינה, יוצ' ב פסח, מחז' איטל' א, קיב:).  ולא תרוץ רגלך מלשני בסתרים (רי"צ בר ראובן, אזהר' לט:). — *סִתְרֵי תורה, סודות התורה: מלמד שיקנה האדם חבר לעצמו שיאכל עמו וישתה עמו ויקרא עמו וישנה עמו וישן עמו ויגלה לו כל סתריו סתרי תורה וסתר דרך ארץ (אדר"נ ח).  מוחזק הייתי בך שאת' בקי בסיתרי תורה וכו' (ר' יהודה בן בתירה, ירוש' כתוב' ה ד). — ובסהמ"א: ואחר שכן הוא שהם מחויבים ההעלם וההסתר כמו שמעיד עליהם שמם הנקראים סתרי תורה (פסק הגאון דלאטש, בראש ספ' הזהר).  ובדבר גדול כזה היו מדברים בו ברמז וחכם מבין מדעתו וזהו שנקרא סתרי תורה (ר"י אבוהב, מנוה"מ, הקד'). — *וְסִתְרֵי עֲרָיוֹת, עריות שאינן מפֹרשות בתורה: אין דורשין בסתרי עריות בשלשה (חגי' יא:). — °סִתְרֵי לבב: לא אשמע קולך אבל אשמע עלי סתרי לבבי קול צעדותיך (ר"י הלוי, מה לך צביה). — °סִתְרֵי הַדָּבָר: זה שנאמר בתורה ופרשו השמלה לשון כבוד שנושאין ונותנין בסתרי הדבר (רמב"ם, נער' בתולה ג יב). — ב) מְקוֹם סֵתֶר, מַחֲבֹא, Versteck; retrait; hiding place: ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך ועתה השמר נא בבקר וישבת בַסֵּתֶר ונחבאת (ש"א יט ב).  לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בַסֵּתֶר רקמתי בתחתיות ארץ (תהל' קלט יה).  תחת צאלים ישכב בְּסֵתֶר קנה ובצה (איוב מ כא). — וְסֵתֶר הָהָר: והיה היא רכבת על החמור וירדת בְּסֵתֶר ההר (ש"א כה כ). — סֵתֶר אֹהֶל: כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בְּסֵתֶר אהלו בצור ירוממני (תהל' כז ה).  סֵתֶר המדרגה: יונתי בחגוי הסלע בְּסֵתֶר המדרגה הראיני את מראיך (שה"ש ב יד). — ובתו"מ: נכנסה עמו לסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה (יבמ' יא.).  לכך משה אמר יושב בסתר עליון הקב"ה שהוא יושב בסתרו של עולם הוא רואה הכל ואינו נראה (מד"ר במד' יב). — מְגִלַּת סְתָרִים, שהחזיקו אותו במקום סֵתֶר: מצאתי מגלת סתרים בי רבי חייא (שבת ו:). — ובסהמ"א: אז (אחרי מעשה מתתיה באיש שרצה להקריב החזיר על המזבח) ירדו רבים המבקשים צדק ומשפט אל המדברות בצריחים ובסתרים וישבו שם (ספ' חשמונים, הוצ' שויצר 5, ביה"ס ניויורק, גוף העברי של ספ' מכבים א).  ולא ענו להם ולא יצאו ממקום הסתרים (שם). — *בֵּית הַסֵּתֶר, מקום סֵתֶר: כיצד מקנא לה (לאשתו) אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני ודברה עמו עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסור לאכול בתרומה (סוט' א ב). — *ומ"ר בֵּית הַסְּתָרִים, המקומות הפנימיים שבגוף, כמו תוך הפה וכדומ': האוחז באדם ובכלים ומטבילן טמאין ואם הדיח ידו במים טהורים רבי שמעון אומר ירפה כדי שיבאו בהם מים בית הסתרים בית הקמטים אינן צריכין שיבאו בהם מים (מקוא' ח ה). בית הסתרים באשה חוצץ ופיגיע אינו חוצץ (ר' שמעון שזורי, תוספת' שם ו ח).  ורחצו במים וטמאו עד הערב היקיש רחיצתה לרחיצתו וכו' מה רחיצתה פרט לבית הסתרים אף רחיצתו פרט לבית הסתרים (ספרא מצורע, זבים פרק ו). — ג) ובהשאלה, מחסה ומגן, Schirm, Schutz; abri, refuge; shelter, protection: יגורו בך נדחי מואב הוי סֵתֶר למו מפני שודד (ישע' יו ד).  ויעה ברד מחסה כזב וְסֵתֶר מים ישטפו (שם כח יז).  והיה איש כמחבא רוח וְסֵתֶר זרם כפלגי מים בציון (שם לב ב).  אתה סֵתֶר לי מצר תצרני (תהל' לב ז).  סִתְרִי ומגני אתה (שם קיט קיד). — סֵתֶר פנים: תסתירם בְּסֵתֶר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשונות (שם לא כא). — סֵתֶר כנפים: אגורה באהלך עולמים אחסה בְסֵתֶר כנפיך סלה (תהל' סא ה). — סֵתֶר עליון: ישב בְּסֵתֶר עליון בצל שדי יתלונן (שם צא א). — ד) כִּסּוּי ומחיצה: ישת חשך סִתְרוֹ סביבותיו סכתו (שם כב יב).  עבים סֵתֶר לו ולא יראה (איוב כב יד). — וְסֵתֶר רַעַם: בצרה קראת ואחלצך אענך בְּסֵתֶר רעם (תהל' פא ח). — סֵתֶר פָנִים, מַסְוֶה: ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וְסֵתֶר פנים ישים (איוב כד יה). — ובסהמ"א: ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך לא תרדה בו בפרך בכבדות הפרכת (בלשון ערבי) סגף (והוא סתר ומסך) (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, פרך).