סִתְרָה
ש"נ, — כמו סֵתֶר, במשמ' מַחֲסֶה: יקומו ויעזרכם יהי עליכם סִתְרָה (דבר' לב לח). — ובסהמ"א: ויסך עלינו מחום צרים באברתו ויצפנינו בסכו ויסתירנו בסתרתו (לפרש' תבוא, 547, 1894 .Monatsschr). — ומ"ר סְתָרוֹת, ואמר המשורר: ומי זה אשר יצרו מאחז יקר צורו ומי זה אשר יעמד בסודו וסתרותיו (ראב"ע, בשם אל אשר אמר).