ב. עִדּוּר

°, עידור, ש"ז, שה"פ מן א. עדר,— חסרון, ואמר הפיטן: שים מיעוט דמי כדם המצאה עדור חלבי שעה כחלב הקלאה (ר' משה בר' שמואל, אל ימטט, סליח' יום ז'). — ובמשמ' פטירה ומיתה: וגם נתברר לפננו ח"מ שזהו חוק קבוע מעתה ועד עולם אצל הקיפטול שבכל עת שיארע ח"ו עידור בהגמון שלא יפחתו עכ"פ מליתן לכל שר ושר מאה ר"ט וכו' בכן יצא מאתנו ח"מ מעתה ועד עולם שבכל עת וזמן שיארע ח"ו עידור כנ"ל וכו' (פנקס ק"ק במבורג 14). אך שם בעיר בודון הנ"ל אין להם שום תקנה קבועה על דבר העידור אלא כל א' וא' משם עד"ר עד"ר לבדו דהיינו מקצתם מתנים וכותבים בשטר תנאים בזה הלשון ומחמת העידור והחזרה יתקנו בשטר כתוב וחתום קודם החופה כתקנת ק"ק שו"ם (ר' אהרון ששון, תורת אמת, שו"ת נד, עד.). — שטר עִדּוּר: כותבין שטר חזרה וקורין לו שטר עדור וזה נוסחו וכו' (חכם צבי, שו"ת סא).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים