*, ש"נ, מ"ר עֵדוּיוֹת, — מה שמעיד העד, Zeugnis; témoignage; testimony, ואמר בן סירא: תן עדות למראש מעשיך והקם חזון דבר בשמך (ב"ס גני' לג כ). טוב על לחם תברך שפה עדות טובו נאמנה (שם לד כג).  — ובתו"מ: קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שגזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בתי דינין על כך (רשב"ג, עדו' ח ג). משעה שיצאת עדות  ברורה יצאת (ירוש' כתוב' ב ב). בו ביום גזרו על פיתן (של גוים) וכו' ועל לשונן ועל עדותן וכו' (ר"ש בן יוחי, ירוש' שבת א). מעידותו של ר' עקיבה היא דתנינן תמן הוסיף ר' עקיבה וכו' (ר' יוחנן, שם חגי' ג ב). כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו (ברכ' יד:). מימי לא העדתי אלא עדות אחת והעלו עבד לכהונה על פי (ר"א בר צדוק, יבמ' צט:). מעדותו של ר' יוחנן בן גודגדא אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן ואמר לה כנסי שטר חוב זה הרי זו מגורשת (רבא, שם קיג:). כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים (כתוב' כ.). עד שתשקר גופה של עדות (מכות ה.). — ומ"ר: שלשה אחים ואחד מצטרף עמהן הרי אלו שלשה עדיות והן עדות אחת להזמה (ב"ב ג ד) . היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו באמצע בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת ואם לאו הרי אלו שתי עדויות (מכות א ט). כשם שבודקין אותו (את החולה או המשותק) לגיטין כך בודקין אותו למקחות ולמתנות לירשות ולעדיות (תוספת' גיט' ז א). החזיקה בפני שנים שנה הראשונה בפני שנים שנה שנייה בפני שנים שנה השלישית הרי אילו שלש עדיות והן עדות אחת להזמה (שם ב"ב ב ט). אמר להם הקב"ה מה עדיות לא העדתי ביד הנביאים (פסיק' רבת' לג). — ובמשמ' סמני הבתולים: לשושבין בתו של מלך שהיו עדותיה בידו עמד אחד מן המסובין וקלל את השושבין ואמר לא היו בתולים לבתו של מלך וכו' (מד"ר במד' יח). כלה זו יושבת בפוריה ואומרת ראו שאני טהורה וזו עדותי מעידה עלי (שם שה"ש, נפת תטפנה). בנות גוים משמרות עצמן ממקום עידותן1 ומפסידות ממקום אחר (מדה"ג שכטר, חיי שרה, והנערה טובת מראה). — ובסהמ"א: ומתוך שהיה מיסיח עם בני אדם או' להן ראיתי יהודי במקום פלן נידון בשלטון ומת וכו' בודקין אם בכוונה בא על שם להעיד אותה העידות או קרובי האשה שמת בעלה הלכו והביאו אותו (מעשים לבני ארץ ישראל, תרביץ א, לוין 93). אבל ודאי כל עידיות שמעידין לפני שכיב מרע וכל פקדונות שמצוה שכיב מרע ככתובין וכמסורין דומין (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 91). ויש מקומות וכפרים ומרחקים שאינן כך אלא שקרנות וכזבנות ידועה בהן וגומלין הן ונהנין מעדיותיהן (תשו' הגא' הרכבי רעח). דעה כי משפטי תורה חשוקים ולחמשה חלקים הם חלוקים ממונות גם קנסות גם עדיות ולמלקיות ולנפשות צדויות (רב האי גאון, אהלל אל, שד"מ וש"ש, 24-25). שאף על פי שעדות החזקה של עדויות הן הרי הן כעדות אחת להזמה (רמב"ם, עדות כא ז). כי שכרו עידי שקר נגד הכת העלובה והעידו עליהם עדיות רבות ורעות לפני שופטי הארץ והוזמו (הלל החסר מארץ נוד, מכת' ע"ד ספרי הרמב"ם, חמדה גנוזה א, עדלמן, יט.). אם יתאמת הפרסום הנזכר שיקבלו העדויות ועל פיהם ידונו מה שיראה להם מקו ישר והנה יצאו לפניהם עדויות שזה נסתם וכו' (רא"ש, שו"ת יז א). וגם לא יקבלו העדות שלא בפניה ושלא בפני בעלה כדין כל העדויות שיבא בעל השור ויעמוד על שורו (הלבוש, אישות יא ד). ורבו הקטטות ביניהם לבלי חוק עד שהוזקקנו נחנו ח"מ כדי להשקיט ריב ומדון מביניהם לקבל כל העדויות הנמצאות על החצר הנזכר (מהרשד"ם, שו"ת, חו"מ טו). והעדויות ההם הטה אזנו וגזר גירוש כולל בכל ממשלתו ועל זה היה דוה לב כל היהודים (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 38). — ובמשמ' הוכחה וראיה: אמנם היות לשמים תנועות נפשיות ברצון הנה כבר בארנו עדויותיהם מן הכתובים (ראב"ד, אמו"ר 62). ויישב דעתו על מה שיבטח עליו מן הראיות והמורגשות והעדויות  הגלויות האמתיות (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ד). כבר בארנו זה באר היטב בראיות ידועות והתקיים בעדויות ברורות כי ענין האחדות האמתי דבק אל עצם כבודו (שם היחוד י). רבים חכמים אמרו (כהה) כמו חשך ועדותן ותכהינה עיניו (ראב"ע, ויקר' יג ו). — זכרון עֵדוּת: במה דברים אמורים שהיה כתוב בלשון שמוכח שלא היו ב"ד כגון זכרון עדות אבל אם כתוב בלשון ב"ד כגון זכרון דברי' ובפנינו ב"ד הודה ואין חתום בו אלא שנים וכו' (טוחו"מ, מלוה ולוה לט). — ואמר הפיטן: שמעו שחקים והאזיני חלד ניבי עדות עניו מקדם להביא בנים גדלתי ורוממתי עד עבי והם פשעו בי (גנזי שכטר ג, דודסון 164). אי עדיות2 אלי אשר האמנתי איה ברית אל אשר אצורה איה חסידים בעדם נשענתי מי זה זרעם ואני אקצורה (עמנו', מחב' ד).