א. עִדּוּר
*, עידור, — שה"פ מן ג. עדר: אין לי אלא זירוע וזימור מניין לניכוש ולעידור ולכיסוח ת"ל שדך (מו"ק ג.). וכיון שהגיע (אברהם) לסולמה של צור ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש בעידור בשעת העידור אמר הלואי יהי חלקי בארץ הזאת (ר' לוי, מד"ר בראש' לט). — ובסהמ"א: אף כל עבודה וכו' כגון כל הני פרטי יצא קשקוש ועידור (רש"י, מו"ק ג.).