עִדּוּי

* 1, עידוי, ש"ז, מ"ר עִדּוּיִים, —  הרָיון, Schwanger-schaft; grossesse; pregnancy: עצבונך זה צער העיבור והרונך זה צער העידוי2 בעצב זה צער הנפלים (מד"ר בראש' כ). האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לה וסתות ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה עידויי'3 האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לדה עדינין ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה זמני (שם מח).



1 [תרג' של עִבּוּר.]

2 [משך ההריון בהבדל מן עִבּוּר שהוא ההתעברות, ועי' גם הגרסה בעירוב' ק:, והערת  תיאוד'].

3 [בנוסחאות מדויקות עידנין, ועי' תיאוד'; ועי' גם תרג' יונ' וירוש' בראש' יח יב.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים