°, ת"ז, נק' עוֹלָמִית, עוֹלָמִיִּית, מ"ר עוֹלָמִיִּים, עוֹלָמִיּוֹת, — א) מה שהוא לעולם, נצחי, ewig; éternel; everlasting: כי זאת היא התכלית הטובה העולמית אשר אם יגיע אדם אליה תכלה עינו תמיד להגיע אל מה שלמעלה ממנה (ר"י א"ת, תקו' מדו' הנפ' לרשב"ג ט). ומהענין הזה משובה נצחת כלומר תמידה עולמית משקלו נפעלת ועקרו ננצחת (הוא, ספ' השרש' לריב"ג, נצח). כי זה המות ירצה לומר בה המות הנצחיית והעולמיית אשר תהיה לנפש האדם הרודף לתאוות החושיות (ר' זרח' מברצלונה, פי' משלי ז כז, השחר ב, 219). כי בידיעת הכללים אלו תנחל הירושה העולמית הנצחית אשר לא תפול תחת גבול ההעדר (מכת' מיוחס להרמב"ם, חמד' גנוז', עדלמן, מב:). והכל בא להוכיח האדם שלא יטה אחר גופו ולא ישים השתדלותו בו לפי שהנטיה ההיא היא טומאה עולמית (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, פט:). לפי שידוע שהאשה החוטאת תחת אישה אין ספק שדבר מכריח גרם לה לשכחה את השם וענשו לסלק מעליה אימת בעלה ולקנות לה שם רע עולמי בין שכנותיה (שם קכו.). וכן ראו בכל דור ודור לכל אנשי השם הנמצאים בכל דור ודור שילך לפניהם שכלם לתור להם מנוחה עולמית בשלשלת הזמנים העוברים על האדם (שם קל:). הדבר הנעדר אפשרות הגעת התועלת ראוי שידחה דחוי עולמי (ר"י מסיר ליאון, נופ' צופ' ב יג). והסבה בהשתוקקותם כל דבר שדעותיהם מבולבלות לא נתישבו עדין על מה שראוי מהענינים העולמיים ואין סברותיהם קימות (שם ג יה). אחר שהש"י ייעד לישראל בשבועות האלה לגאול אותם מזו הגלות גאולה שלימה עולמית מ"מ לא מאסם ולא השליכם מיאוס עולמי והשלכה נצחית (ר"י ב"ר אברהם, חזוק אמונה א כח). נבואת משה באמון אין למעלה ממנו והוא אמון עולמי (ר"א בר' אליה הקראי, עץ חיים צט). — ב) של העולם הזה, מה שאינו רוחני, weltlich; mondain; wordly, secular: לפי שקצת הטוענים עלינו יבוזונו לפי שבתורתנו לא ימצא בה גמול ולא עונש אלא עולמי (ראב"ד, אמו"ר 39). ובמה שלמטה מזה מן החדושים העולמיים והעתקת המלכיות שיצאו באמצעיים (שם 86). אחר שקנה מן הקנינים העלמיים ומן המתכת והצמחים או משאר הקנינים (ר"י א"ת, תקו' מדו' הנפ' לרשב"ג, ג, הערה שנו). אבל כוחות המדה השנית הן מותרי הדבור ורב חברת בני אדם וכו' והקנאה בהם בקנינים העולמיים וכו' (הוא, חו"ה, עבודת האלהים ה). אך תועלת הבטחון בעולם מהם מנוחת הלב מן הדאגות העולמיות והשלוה מנדנוד הנפש וצערה לחסרון תאוותיה הגופיות (שם, הבטחון פתיח'). לא עמדנו על איזה מלאכה מן המלאכות טובה לנו ויותר ראויה לבקשת הטרף והבריאות והטוב ולא באיזה סחורה ובאיזו דרך ובאיזה מעשה מן המעשים העולמיים נצליח כשנתגלגל בהם (שם ד). ופנו נפשותם ולבותם לעניני תורתם ועבודת אלהיהם לכבודו ורוממותו ולשמור מצותיו וגופותם עולמיות ולבותם רוחניות (שם, אהבת יי' ז). ומישר כלי המחשב ומפנה אותו מכל אשר קדם מהמחשבות העולמיות (הוא, הכוזרי ג ה). אלה דיניו יתברך העולמיים (שם יט). וכאשר יגיע קצו יאבד גנו העולמי ויזכור אוצרו ומעשיו ומצאם בלתי מספיקים להיות כופר נפשו וישליט עליו כעס הבורא ויענישהו העונשים המרים עונש נצחי (ר' ידעיה הבדרשי, ספ' הפרדס א, אוצה"ס ג, 4). ההצלחה השנייה והיא הצלחה רוחנית בחכמת האדם בהנהגת עולמית (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 6). ונתינת עורף אויביהם ואריכות ימים עולמיים ונתינת שובע בארצות מרבוי כסף וזהב (ר' יצחק אבן לטיף, אגר' התשובה 57). כי כל הרעות העולמיות אינן רק מצד מעוט ההסתפקות בני אדם בהכרחי (דוד בן יו"ט בן בילא, יסודות המשכיל ז, ד"ח נח). ולא יבקש היותו ראש ופרנס על הצבור בעסקיהם העולמים (פריפוט דוראן הלוי, מעשה אפד, הקדמ' 5). והיה הכתב באוצר למה שירצה האדם זכירתו בהשתדליותיו ועסקיו העולמיים (שם ה, 34). לפי שהיתה תלמודו מכוון אם להתעדנו בעיון ואם להתכבד בו שהם כלם דברים עולמיים (ר"י אברבנאל, נחל' אבו' ד, ד"ה הלמד ע"מ ללמד). ולפי שרוב עסקי האדם ועניניו העולמיים הלא הם להתמדת כבודו (שם, כל המקיים את התורה). כי אין זכרון ארך ימים ושנים לדברים העולמיים אם אין על מה שיסמוכו מאיזה מעשה ופועל עומד (כסאות לבית דוד ד, כא, מח.). ולבש בגדים אחרים שלא מהעולמיים מורי הוראה שיצא מדעתו לבחור בחיי הפרישות מעולם הזה (שם ז מב, עט.). והנה כפי מדרגת השפעתם של הימים האלה (שבת ויו"ט) כן הוצרכנו לינתק מן העסק העולמי וכפי איסור המלאכות בהם (רמח"ל, דרך ה' ד ז). והתחילו הנאות העולמיות להתגנב מעט מעט בחיי האיש הישראלי (ר"א צויפל, שע"י ג, השקפה לטובה, יג.).