ש"נ — כמו עַוְלָה: חרשתם רשע עַוְלָתָה קצרתם (הוש' י יג). תמים אתה בדרכיך מים הבראך עד נמצא עַוְלָתָה בך ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא (יחזק' כח יה–יו). להגיד כי ישר יי' צורי ולא עַוְלָתָה בו (תהל' צב יו). למען לא ישלחו הצדיקים בְּעַוְלָתָה ידיהם (שם קכה ג). — ואמר הפיטן: ואם עולתה תחפש ותבדק מה נדבר ומה נצטדק (אתה חלקי, סליח' א עי"ת). — כי באמת ישרים דרכי ה' ולא עולתה בהם (רנה"ו, יין לבנון, פי' אבות ב, כג.). — ועי' עַלְוָה, עֹלָתָה.