* 1, ש"ז, מ"ר עֲוָקִים, עווקים, עווקין, — שלב של סֻלם, חוק, Stufe; échelon; step, rung: מקום המרזב בחצר יש לו חזקה מקום קילוחו בחצר אין לו חזקה דבית רבי ינאי אמרו עד ג' עווקין2 בכסא (ירוש' ב"ב ג ח). מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ע' עווקין3 ושל מדי נ"ב ושל יון ק"פ ושל אדום עולה ולא יודע כמה (רבי שמואל בר נחמן, מד"ר ויקר' כט). לסולם גדול ועטרה בראשו אמר המלך כל מי שיעלה לראשו נוטל העטרה עלה אחד והגיע לשני עוקים ונפל כך השני כך השלישי עלה אחד שהיה בן בינה כשעלה שנים או שלשה עוקים נתמוטטו רגליו התחיל קורא אדני המלך סעדני (רבי פנחס הכהן בר חמא, ילקוט מכירי תהל' יז יד, בשם תנחומא)4.