עוֹז, עָז, סמ' עֹז, עָז, כנ' עֻזִּי, עוּזֵּנוּ, עֻזְּךָ, עֻזֶּךָ, עָזְךָ, עֻזֵּךְ, עֻזְּכֶם, עֻזֹּו, עֻזֹּה, עֻזָּה, עֻזָּמוֹ,  — א) כֹח, כֹח גופני או רוחני, Kraft, Macht; pouvior, puissance; strength, might:  נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בְעָזְּךָ אל נוה קדשך שמות יה יג.  ושברתי את גאון עֻזְּכֶם ונתתי את שמיכם כברזל ויקר' כו יט.  תדרכי נפשי עֹז שפט' ה כא.  יי' יחתו מריבו וכו' ויתן עֹז למלכו וירם קרן משיחו ש"א ב י.  ודוד מכרכר בכל עֹז לפני יי' ש"ב ו יד.  עורי עורי לבשי עֹז זרע יי' ישע' נא ט.  נשבע יי' בימינו ובזרוע עֻזֹּו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך שם סב ח.  יי' בְעָזְּךָ ישמח מלך ובישועתך מה יגיל מאד תהל' כא ב.  רומה יי' בְּעֻזֶּךָ נשירה ונזמרה גבורתך שם יד.  יי' עֻזִּי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי שם כח ז.  ואני אשיר עֻזֶּךָ וארנן לבקר חסדך עֻזִּי אליך אזמרה שם נט יז-יח.  ברב עֻזֶּךָ יכחשו לך איביך שם סו ג.  הן יתן בקולו קול עֹז שם סח לד.  אל ישראל הוא נתן עֹז ותעצמות שם לו.  אתה פוררת בְעָזְּךָ ים שברת ראשי תנינים על המים שם עד יג.  אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עֻזֶּךָ גאלת בזרוע עמך שם עז יה-יו.  יסע קדים בשמים וינהג בְּעֻזֹּו תימן שם עח כו.  הרנינו לאלהים עוּזֵּנוּ שם פא ב.  אשרי אדם עוֹז לו בך שם פד ו.  פנה אלי וחנני תנה עֻזְּךָ לעבדך והושיעה לבן אמתך שם פו יו.  את דכאת כחלל רהב בזרוע עֻזְּךָ פזרת אויביך שם פט יא.  מי ידע עֹז אפך וכיראתך1 עברתך שם צ יא.  מטה עֻזְּךָ ישלח יי' מציון רדה בקרב איביך שם קי ב.  ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עֹז שם קלח ג.  יי' עֹז ישועתי סכותה לראשי ביום נשק שם קמ ח.  גבר חכם בָּעוֹז ואיש דעת מאמץ כח משלי כד ה.  חגרה בָּעוֹז מתניה ותאמץ זרועתיה שם לא יז.  עמו עֹז ותושיה לו שוגג ומשגה איוב יב יו.  מה עזרת ללא כח הושע זרוע לא עֹז שם כו ב.  וגשם מטרות עֻזֹּו שם לז ו.  בצוארו ילין עֹז ולפניו תרוץ דאבה שם מא יד. —  עֹז פנים:  מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו וְעֹז פניו ישנא קהל' ח א. —  ב)  קצת במשמ' מָגֵן ומחסה:  ומגדל עֹז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם שפט' ט נא.  ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עָז לנו ישועה ישית חומות וחל ישע' כו א.  ואכבד בעיני יי' ואלהי היה עֻזִּי שם מט ה.  יי' עֻזִּי ומעֹזי ומנוסי ביום צרה ירמ' יו יט.  כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עֻזָּהּ מאתי יבאו שודדים לה נאם יי' שם נא נג.  אלהים לנו מחסה וָעֹז עזרה בצרות נמצא מאד תהל' מו ב.  על אלהים ישעי וכבודי צור עֻזִּי מחסי באלהים שם סב ח.  ואתה מחסי עֹז שם עא ז.  ביראת יי' מבטח עֹז ולבני יהיה מחסה משלי יד כו.  הון עשיר קרית עֻזֹּו וכחומה נשגבה במשכיתו שם יח יא.  אח נפשע מקרית עֹז שם יט.  עיר גבורים עלה חכם ויורד עֹז1 מבטחה שם כא כב. —  ועי' עָזִי. —  ג)  כמו פאר והָדר:  אך ביי' לי אמר צדקות וָעֹז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו ישע' מה כד.  עורי עורי לבשי עֻזֵּךְ ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש שם נב א.  נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עֹז מקל תפארה ירמ' מח יז.  ותתש (הגפן) בהמה לארץ השלכה ורוח קדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עֻזָּהּ אש אכלתהו יחזק' יט יב.  הנני מחלל את מקדשי גאון עֻזְּכֶם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם שם כד כא.  ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עֻזָּהּ שם ל ו.  עמך בחרב יהרג עֻזֵּךְ לארץ תרד שם כו יא.  צר וסביב הארץ והורד ממך עֻזֵּךְ ונבזו ארמנותיך עמו' ג יא.  ועמד ורעה בְעֹז יי' בגאון שם יי' אלהיו מיכ' ה ג.  כסה שמים הודו וכו' ונגה כאור תהיה קרנים עמדו לו ושם חביון עֻזֹּה חבק' ג ג-ד.  מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם תהל' ח ג.  הבו ליי' בני אלים הבו ליי' כבוד וָעֹז הבו ליי' כבוד שמו שם כט א.  כי עֹז לאלהים שם סב יב.  כן בקדש חזיתיך לראות עֻזְּךָ וכבודך שם סג ג.  תנו עֹז לאלהים על ישראל גאותו וְעֻזֹּו בשחקים שם סח לה.  ויתן לשבי עֻזֹּו ותפארתו ביד צר שם עח סא.  כי תפארת עֻזָמוֹ2 אתה וברצונך תרום קרננו שם פט יח.  יי' מלך גאות לבש לבש יי' עֹז התאזר אף תכון תבל בל תמוט שם צג א.  הוד והדר לפניו עֹז ותפארת במקדשו שם צו ו.  וְעֹז מלך משפט אהב שם צט ד.  דרשו יי' וְעֻזֹּו בקשו פניו תמיד שם קה ד.  הללו אל בקדשו הללהו ברקיע עֻזֹּו שם קנ א.  עוֹז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון משלי לא כה. הוד והדר לפניו עֹז וחדוה במקומו דהי"א יו כז.  ומהללים ליי' יום ביום הלוים והכהנים בכלי עֹז ליי' דהי"ב ל כא1. —  ואמר בן סירא: וילבישהו כליל תפארת ויפארהו בכבוד ועוז ב"ס גני' מה ח. —  ובתפלה:  אדון עזנו צור משגבנו מגן ישענו משגב בעדנו וכו' מאורות נתן סביבות עזו פנות צבאיו קדושים רוממי שדי המאיר לארץ, תפל' שחר'. —  ובתלמו':  ומנין שהתפלין עוז הן לישראל דכתיב וכו' ברכ' ו..  ר' יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתציץ בבשתינו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעזך ותתעטף בחסידותך שם טז:. —  ואמר הפיטן:  עוז אבנט התאזר (הכהן הגדול) במזח ארוג בד ולא כלאים ר' יוסי בן יוסי, אזכיר גבורות עבודה, מעשי ידי גאונ' קדמונ' ב, 7.  שר יבין נלחמו בו ככובי לילה עזו וגאונו אשה הפילה ר' יניי, גנזי שכטר ג, דודסון 28.  ימס לבבי מעוז כאבי היכל יי', שבת איכה, ספרד'.  והיה (משה) כמגדל עוז לדליו ואביוניו רה"ג, לבבי, JQR. NS. 1. 240. — ואמר המשורר:  בעוז מלכו כלם בטעמו הפיל ולשאול השפילם כריקים ופחזים דונש, דעה לבי חכמה.  ויצחק אשר תצחק אדמה בלכתו בה ותעז ותתגאה בעזי בגאותי רשב"ג, ידידי שעו מני.  יום בצר נכבדת ואלי נחמדת ולך עז יסדת מפי עוללים ר"י הלוי, יום ליבשה.  האל התולה על בלמה תבל וכאשכול תולה אותה בלי חבל והיא כרקב תכלה ועזו לא יכל רמב"ע, האל התולה, דוקס 82.  ועז התלי לעזור ולכשיל דמות תנין זנבו תבוסתו והעז מראשתיו ראב"ע, בשם אל אשר אמר.  ומנהו יהיו יגון וחדוה ועז מצח ושפלות ענוה ר"י זבארה, בתי הנפש, דודסון 166.  עלמות מחטבות לתופף שירי סגן עזך כי צמח איומה התבשרי נצוח הודיות במשכנות חצרי גנזי שכטר ג, דודסון 71.  ולא הוא לבדו סף ונמלט המון עזו ולא רע מעט מעט בא על המונו ומשפחתו שם 201.  אדוננו משה השר האדיר בישראל עוז הישי[בה]  וכו' קטע כ"י גני', REJ. LXVI 66.  ובבכי אמרר כל ימותי וגם אספוד בהגה הי וקינים לבן יקיר וילד שעשועים ועוז מורים ותפארת מבינים ר' שמואל בן עלי, קובץ אגר', תרביץ ב 73.  הן כל גבורה אין כגבורת גבר כובש בעוז יצרו שליט ברוח רמח"ל, לישרים תהלה.  עוז עמך מגן גוי מרעיתך הדרת תהלתנו מלכותך יכין בורא שמים עד עולמי עד סלה הוא, שם ג