עָז, ת״ז, נק' עַזָּה, מ״ר עַזִּים, עַזּוֹת, סמ' עַזֵּי,— חזק, בעל עֹז בגוף או ברוח, stark, mächtig, hart; fort, puissant, violent; strong, mighty, fierce: והשבתי גאון עַזִּים ונחלו מקדשיהם (יחזק' ז כד). המבליג שד על עָז ושד על מבצר יבוא (עמו' ה ט). יגורו עלי עַזִּים לא פשעי ולא חטאתי יי' (תהל' נט ד). — בדברים מפשטים, כעס: ארור אפם כי עָז ועברתם כי קשתה (בראש' מט ז). מתן בסתר יכפה אף ושחד בחק חמה עַזָּה (משלי כא יד). — ואהבה: כי עַזָּה כמות אהבה קשה כשאול קנאה (שה"ש ח ו). — ורוח: ויולך יי' את הים ברוח קדים עַזָּה כל הלילה (שמות יד כא). — ומים עַזִּים, רבים סֹעֲרִים: כה אמר יי' הנותן בים דרך ובמים עַזִּים נתיבה (ישע' מג יו). והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עַזִּים (נחמ' ט יא).— וחזק וקשה בכח גופני: אפס כי עַז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד (במד' יג כח). מהאכל יצא מאכל וּמֵעַז יצא מתוק (שפט' יד יד). מה מתוק מדבש ומה עַז מארי (שם יח). יצילני מאיבי עָז משנאי כי אמצו ממני (ש"ב כב יח). וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עַז ימשל בהם (ישע' יט ד). על כן יכבדוך עם עָז קרית גוים עריצים ייראוך (שם כה ג). הנמלים עם לא עָז ויכינו בקיץ לחמם (משלי ל כה). — וגבול עַז, מבֻצר וקשה לכבשו: ויירש (ישראל) את ארצו (של סיחון) עד יבק עד בני עמון כי עַז גבול בני עמון (במד' כא כד).— ובתו"מ: הוי עז כנמר וקל כנשר וכו' (יהודה בן תימא, אבו' ה כ). עזאזל שיהא עז וקשה (יומ' סז:). תנא משמיה דר' מאיר מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין וכו' והיינו דאמר ר"ש בן לקיש שלשה עזין הן ישראל באומות וכו' (ביצ' כה:). אתה מוצא מי שהוא עז אינו תופס מדת הדין אבל הקב"ה וכו' (ילק' תהל' תתנב). — ואמר המשורר: אם לעגו עזים ועליזים לך הנה מאד מפחדך סמרו (רשב"ג, בימי יקותיאל). והם (הצפרים יונקי הדבש) עזים לערך טבע רפיונם ורכות טבעם (שיינהאק, תולד' החיים, מערכת העוף טו, קכו). — מראה עַז, חזק: מראות נגעים שנים שהם ארבע בהרת עזה כשלג וכו' (נגע' א א). — ומים ויין: אין משערין במים מפני שהמים עזין ומעכירין אותו (תוספת' נדה ד יא). יין קפריסין למה היא באה שבה שורין את הציפורין מפני שהיא עזה (ירוש' יומ' ד ה). תני ר' יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין מאי מלח עזין רבה ורב יוסף בר אבא דאמרי תרווייהו כל שהביצה צפה בהן (שבת קח:). — ולשון: מפני מה נאמרה פרשת רוצחים בלשון עזה דכתיב וכו' (רב חמא בר חנינא, מכו' יא.). — ובסהמ"א: אבל חי"ת ועי"ן אותיות הגרון המה וכו' אבל האחת עזה מרעותה כי היא פנימה ממנה והוא עי"ן (מנחם, מחברת 6). ובתשובות עזות השבתי על זאת והואל נא לחזות חכם כל היצורים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שער השיר 7). לפי שהעופרת מחליק את החרס ואינו מניחו לבלוע אבל הירוקים מעורב צריף שקורין אלו"ם בתוך העופרת והוא עז ומחלחל את החרס ובולע (רש"י, כתוב' קז:). — עַז פנים, שאינו יודע חמלה ורחמים: גוי עַז פנים אשר לא ישא פנִים לזקן ונער לא יחן (דבר' כח נ). ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עַז פנים ומבין חידות ונפלאות וכו' ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדושים (דני' ח כג-כד). עַז נפש,  עי' נפש. — ובתלמו': עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן (יהודה בן תימא, אבו' ה כ). ציץ אית דבעי מימר על הגודפנים אית דבעי מימר על עזי פנים (ירוש' יומ' ז ה). חמשת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אמר הכהן וכו' הן הן עזי פנים שבכהונה (ריב"ל, שם, יבמ' ח ג). רבי בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים (ברכ' טז:). האמתנין והגפתנין והזנחתנין והזדונין ועזי הפנים ובעלי זרועות עליהם הכתוב אומר וכו' (ד"א ב). — ובסהמ"א: ומי שהוא עז פנים תראה אותו ברוב העניינים מסקר עיניים לא יחרד לבושת (ר"י א"ת, תקו' מדו' הנפ' לרשב"ג יד). ואיך לא יתבייש זה העז פנים לבקש מן הבורא שיקדים טובות גדולות על מה שקדם אצלו ויכבד החוב עליו (הוא, חו"ה, הבטחון ו). ואמר ר' יהודא לכלתו האנוש הנ"ל את עזי פנים חוצפה פנים היכן ראית מעש' כזאת שאשה מגרשת את בעלה (שער אפרים, שו"ת קיב). עז פנים לגיהנם דלא שייך בעז פנים לעשות רצון אביך שבשמים ואם ראית עז פנים כידוע לך שהוא רשע וסופו לירש גיהנם (רנה"ו, יין לבנון, פי' אבו', מפתח ה, קיז.). — עַזּוֹת, דברים עַזִּים, קשים: תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עַזּוֹת (משלי יח כג). — ואמר המשורר: בדבר רך תדבר אל שלשה ואם ענו לך עזות וקשה אלי מלך בך ישלוט ואל איש אשר חלה חלי כבד ואשה (ר"ש הנגיד, ב"מ ב נו, הרכבי). ענה עזות הסבל (פרעה) בסכלו מי יי' אשר אשמע בקולו (ר"י נג'ארה, מי כמוכה, עולת חדש ח).— ואמר המקונן: למה ברחוק תעמוד בדברם עזות נמת הנשמה אושיב פרזות (איכה אשפתו, קינ'). נביאיך תעו תרמית שוא חזות ואדרוש לסלוח ופצתי אי לזאת פתיתים וכנגדי השיבו עזות (איכה תפארתי, שם).