*, — שם מלאך, חברו של עַזָּא, תלוי בחלל האויר והוא מסית לעבירה: עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל (יומ' סז:). ממרום ירדו עוזא ועזאל וחדו בנות ארצות והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותם בין הארץ לרקיע וכו' (מד"ר דבר' יא). עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקילקולו להסית בני אדם לדבר עבירה (מדר' אכביר, מובא בהערוך ערך עזא). כיון שעמדו דור המבול ועבדו ע"ז היה הקב"ה מתעצב מיד עמדו שני המלאכי' שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך כשבראת עולמך מה אנוש כי תזכרנו וכו' (שמחזאי ועזאל, ביהמ"ד ילינק ד). — ובסהמ"א: כדי שיראה בנפילתו תמיד ויצטער בכפליים ועזאל הוא כי לו עיניים תלוי ועומד בעפעפי עיניו מדה כנגד מדה שהלך אחרי עיניו (ר"ן בר"י אלחנן, עה"מ, קרית ארבע, קט, קז:.). ועי' עַזָּא, עֻזָּא.