*, ש"ז, — עצה ומזמה, Aufhetzung; instigation: ארבעה מתו בעטיו1 של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד (שבת נה:). — ובסהמ"א: אבל הצדיקים הגמורים אשר אין להם שום עון וחטא כי אם חטא עטיו של נחש הקדמוני עליהם נאמר ואני תמיד עמך (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 93). הנה הוא (האדם) מכח רע בחירתו ההווה מעטיו של נחש הקדמוני עלתה לו לעבור את חוקו ולהשחית את דרכו עד שנפסד המין בכללו (ר"י ערמאה, חזות קשה א).