עָטִיף
*, ש"ז, מ"ר עֲטִיפִים, — טלית שמתעטפים בה1. צריך אדם שיהו לו שני עטיפים2 אחד לחול ואחד לשבת (שם פאה ח ח).
1 [בערב עִטאפ عطاف.]
2 [אולי זה מ"ר מן עטיפה. ס"א עטופים, וכן מד"ר רות (ורחצת). ומ"ב גרס שם: עטפים.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.