ב. עִטּוּר
* , שה"פ מן ב. עִטֵּר,— הסרה, עִטּוּר סופרים, השמטת וו החיבור במקרא ע"י הסופרים: מקרא סופרים ועיטור סופרים1 וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני (ר' יצחק, נדר' לז:).
1 [עי' ערוך, תשו' הגאו' הרכבי המובא בערך עטירה; (רשב"א מאמר על ישמעאל (לד): פירוש הסרת סופרים, וכן הרא"ש. ורש"י ור"ן פרשו בדחק כמו א. עִטּוּר.]