א. עֶטֶף

°, ש"ז, — כמו ב. עֲטִיפָה, עֶטֶף רוח: שמעה דכא ביטה עטף רוחו יהיו לרצון אמריו ושפך שיחו (ר' אליה בר שמעיה, אקרא בשמך, סליח' יום ג). נמתיק לתוכו סוד לצור עשנו בו תשבו אתנו בעטף רוח (יוסף ידידיה, כל מלאכי שירות, כנף רננים, טז:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים