°, ש"ז, — כמו ב. עִטּוּף: אבל הואו יביאוה בתחלת המלות לעטף בכמו את השמים ואת הארץ (ר"י א"ת, הרקמה 20). ומן העטף מה שיהיה בלא ואו גם כן ויאמר לו עטוף הבאור (שם 120). ואות העטף נופלת מן ככבש אלוף כנפלה מן שמש ירח1 עמד זבולה (הוא, השרשים לריב"ג, אלף). וזה נקרא עטף הבאור כלומר שהוא באור מהות הדברים וראוי להיות מן הכבד רצוני לומר וכו' (שם נחם). — וו הָעֶטֶף: ויכנס בה ענין ואו העטף כמו או הודע אליו חטאתו (שם או). ופעמים יפילו ואו המשך מן יסב והדומים לו כשיוסיפו עליהם ואו העטף הפתוחה המורה על הפועל החולף (שם המם). וינטשו בעמק רפאים כשהוסר ואו העטף ישאר הפעל העתיד (שם נטש). והשמוש היותר מיועד לואו הוא חבור הדברים והענינים קצתם אל קצת והמדקדקים יקראו לואו הזאת ואו העטף (ר"ד אבן יחייא, לשון למודים א ג).