ד. עֲטִיפָה
°, עֲטִיפָה, ש"נ, מ"ר עֳטִיפוֹת, שה"פ מן .ב. עָטַּף. — עִקּוּם: הלוך וטפוף תלכנה כבר נזכר בספר בעלי הכפל וענינו לפי המקום הולכות בעטיפת הגוף ונענועו אצל צד (ר"י א"ת, השרשים לריב"ג, טפפ). — ועִקום של הדרך: ורצה באמרו והדורים אישר הדרכים המעוקלים הקשים אשר הם כמו כרוכים לעטיפות אשר בהם ועל הדעת הזאת אמר התרגום בוהיה העקוב למישור ויהא כפלא למישרא כלומר שהוא כמו כפול וכרוך לעטיפות אשר בו (שם, הדר).