*, מ"ר עַיְנִים, עיינים, עיינין, — שם האות ע: מאן דא' לרעץ ניתנה התורה עין מעשה ניסים (ר' לוי, ירוש' מגיל' א יא). נו"ן סמ"ך עי"ן נונא סמא לעינים (שמואל, נדר' נד:). בשביל מה הקדים פה לעין בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו  בעיניהם (רבא א"ר יוחנן, סנה' קד:). — ןמ"ר: וכתבתם כתב שלם מכאן אמרו כתב לאלפים עיינים ולעיינים אלפים וכו' הרי אלה יגנזו (ספרי דבר' לו). תנא אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא ביישנין ולא טיבעונין מפני שהם עושי' היהין חיתין ועיינין אאין1 (ירוש' ברכ' ב ד). דבי רבי אליעזר בן יעקב קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין (שם בבלי לב.). שלא יכתוב אלפין עינין עינין אלפין (הלכ' ס"ת, גנזי מצרים לב). — ובסהמ"א: התבונן ואל תתעלם מן המעשים המסוכנות בפה ובעין ובלמד שלהן (דונש, על רסע"ג 36). וחכם גדול בדקדוק לשון ישמעאל חבר ספר בדקדוק הלשון ושם הספר ספר העין בעבור כי ממנו החל כי העין הוא אות היוצא בתחילה מהגרון רק החית והעין הם קשים (ראב"ע, ספר צחות, ז:). ראה עין אשר דרכו להמרות לבר בער ולברות עברות (ר' שלמה שרביט הזהב לקוטי קדמונים 17). — עַיִן הפעל, האות השניה של השרש: ותקרא האות הראשונה מהבנין ההוא פא הפעל כי היא נכח פא פעל ותקרא השנית עין כי היא נכח עין הפעל וכו' (ר"י א"ת, הרקמה יא). פעמים רבות תשמעני שאומר פא הפועל ועין הפועל ולמד הפועל (הוא, השרש' לריב"ג, הקדמ'). — ועם כנ': ותמוגנו מן הפעל המסתכן עינו והוא כמו נמוגו כל יושבי כנען (דונש, על רסע"ג 46). וממנו מה שהלמד שלו במקום עינו והוא מעט מן הראשון (ר"י א"ת, הרקמה יד, 77). וזה יורה על ששני הפנים נכונים בכל פעל שלישי אשר עינו ולמדו נמלטות מאותיות הגרון (שם 84). ואמר אות פלוני היא פא המלה הזאת ואות פל' היא עינה ואות פל' היא למדה (הוא, השרש, הקדמ'). — ומ"ר סמ': וכן הנה הנסתר אשר בשב וקם שהוא על משקל פעל והנח עומד במקום עין כנהפך לוו ביקום ישוב שגם ווין אלו וחבריהם הם עיני הפעֹלים (ר' משה הכהן גקטילה, ג' ספרי דקדוק מריב"ג , מט 10).