ב. עֵינָה
*, ש"נ, מ"ר, עֵינוֹת,—אולי מעשה אריג בצורת עִַין, כמו עִיוּן ד), עַיִן ד): אשה זו טווה מעה1 אחת דקה ומעה1 אחת עבה אלו לציבין ולעינות2 ואלו לאיספריטן (מד"ר ויקר' יז).
1 [ג"א מפה.]
2 [ כך הגרסה בערוך ערך אספיריטן, ובדפו': הציבום לעונות, משֻבש, ובילק' תתח) הגרסה: לצביתים ולענות, או לציקין ולעונות, וקוהוט מפרש מלה שלנו כמו אונין, חוטים, ועי' גם בפרוש עץ יוסף.]