עָל, ש"ז, — מה שלמעלה, רוּם, Höhe; hauteur; height: נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם עָל (ש"ב כג א). ישובו לא עָל היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם (הוש' ז יו). — אל עַל, למעלה: ועמי תלואים למשובתי ואל עַל יקראהו יחד לא ירומם (שם יא ז).  — מֵעַל, ממעל: ויען יצחק אביו ויאמר אליו (אל עשו) הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מֵעָל ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד (בראש' כז לט-מ). מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מֵעָל ברכת תהום רבצת תחת (שם מט כה). יקרא אל השמים מֵעָל1 ואל הארץ לדין עמו (תהל' נ ד). —  ואמר המשורר: מה יעשה לך אל ולא עשה השח בני אדם ואתה על (ר"ש הנגיד, רעי התאונן). על אף משנאינו ומקניאנו אל על בכל עת יעלה שיאנו (רמב"ע, אל על, דוקס 95). ואכן בעון הדור לקחו ואל על מבני תבל קראו (הוא, בקבר זה גביר הדור, Monats. 1896, 199). ומה צפור אשר יקיא שחרים גם תמימים בעברים והוא חלש והוא גבור והוא על והוא אלם ירנן כמהירים (ר"י הלוי, ומה צפור, דברי חפץ 12). עזב יקר מחר בעד תענוג היום שמו אקרא בליעל ישח לתאותיו ועת כי אותו יקראו אל על בלי יעל (ר"י חריזי, הענק לד). יכבד על העצם העלה משחת יעלה על חיש קל כמוץ לפני רוח (גוטלובר, ממצרים של פרנקל, 192). — ואמר הפיטן: ערב יהפך לבקר ובוגדים אל יעלו על (בחדש, סליח' י טבת).