עַכְשוּב

ש"ז, מין עכביש גדול שמזיק בארסו, tarantula: שננו לשונם כמו נחש חמת עַכְשוּב1 תחת שפתימו סלה (תהל' קמ ד). — ובתלמו': נפל לתוכן עכשוב שיבאו ביכאי דגה וצפרדע ונתבקעו ונשתנו הרי הן פסולין (תוספת' פרה ט ו) . — ואמר המשורר: רודף בחייו רוח נשוב רודה במוחו חמת עכשוב (רשב"ג, אנושים וענושים).



1 [תרגו': דעכוביתא, וכן רש"י: עכביש איריינא בלעז. וכן אמר ריב"ג וז"ל: אמרו שהוא רֻתילֵא בערב' رتيلا, ע"כ. וראב"ע אמר, וז"ל: שם חיה רעה נושכת. ורד"ק בשרשיו מפרש, וז"ל: אחד מזוחלי עפר ממין פתן, ע"כ. וכן השבע': ἰὸς ἀσπίδων, ועקילס: ἰὸς βασιλίσϰου, והפשיט': דאספס, והירונ': venenum aspidum, פרוש זה מיוסד רק על התקבֹלת עם נחש, ולפיכך יותר קרוב הפרוש הראשון, שהוא ע"פ סרוס האותיות מן עכביש.]

חיפוש במילון: